הרהורים בימי הספירה

מתוך הספר "סימני דרך" 2007

צבי אלפר

גיליון מס' 15 - ניסן תשס"ח * 4/08

אֲנִי, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ רָצָה
שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל- יָדִי,
אֲנִי, שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַפַּרְדֵּס עִם חֲבֵרַי
וְיָצָאתִי בְּשָׁלוֹם לְבַדִּי,
כְּשֶׁסָּרְקוּ בְּמַסְרְקוֹת אֶת בְּשָׂרִי
זָכִיתִי לְקַיֵּם מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֶת ה'"
בְּכָל לְבָבִי וּבְכָל נַפְשִׁי.

אֵיךְ לֹא עָלָה בְּיָדִי לְהַצִּילָם?
כֹּה כָבֵד הָיָה פִּשְׁעָם?

יַחְדָּיו דָּרַשְׁנוּ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת,
עֲנָוָה וּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת,
אַהֲבַת הָרֵעַ לָהֶם הִנְחַלְתִּי
לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ כְּאַבְרָהָם,
לָשֵׂאת בָּעֹל עִם חֲבֵרָם
לְרוֹמֵם תּוֹרַת רֵעָם.

אֵיךְ לֹא עָלָה בְּיָדִי לְהַצִּילָם?
כֹּה כָבֵד הָיָה פִּשְׁעָם?

אַלְלַי, כֻּלָּם הָיוּ בָּנַי
מַה נִּשְׁמַט מֵעֵינַי?
אַבְרָהָם אֶת יְחִידוֹ עָקַד,
הוּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן
וְנֶאֱמַר לוֹ: אַל תִּשְׁחַט.
אֲנִי לֹא זָכִיתִי לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה,
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִתַּלְמִידַי
מֵתוּ בַּמַּגֵּפָה.

כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה דִּקְדַּקְתָּ אִתָּם,
כִּי עֵינָם הָיְתָה צָרָה בְּתוֹרַת חֲבֵרָם.