 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
לקראת חג השבועות
שושנה שי גיליון מס' 16 - אייר תשס"ח * 5/08 כְּשֶׁיָּצָאתִי לָרְחוֹב
קִדְמָה הַמִּדְרָכָה אֶת פָּנַי בִּשְׁלָל פְּרָחִים סְגֻלִים, שֶהִמְטִירוּ עָלֶיהָ הָעֵצִים כְּדֵי לְשַׁמֵּחַ אַפְרוּרִיוּתָה. נָשָׂאתִי עֵינַי לַשָּׁמַיִם בְּתוֹדָה וּפָגַשְׁתִּי חִיּוּכוֹ שֶׁל יָרֵחַ כְּמוֹ נוֹלַד לִכְבוֹד יוֹם הוֹלַדְתִּי הַקָּרֵב. הִרְגַּשְׁתִּי כֹּה קַלָּה לְמַגָּע הָרוּחַ הָעֲדִינָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם חָמִים, וְחִכִּיתִי בְּסַבְלָנוּת בַּתַּחֲנָה מִתְכּוֹנֶנֶת לַשּׁוּב לִנְקוּדַת הַמּוֹצָא. בְּתוֹךְ עוֹרְקַי, נַפְשִׁי מְלַחֶשֶת פִּזְמוֹנָהּ, מָה כָּלְתָה לִהְיוֹת כַּלָּה כְּלוּלָה וְיוֹם עוֹבֵר וְעוֹד לַיְלָה וְהִיא מִתְכַּלָּה. אוֹסֶפֶת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם פִּרְחֵי סְגֻלָּה תּוֹךְ כְּדֵי נְשִׁירָה לָשִׂים בַּטֶּנֶא הַפָּעוּר בְּתוֹךְ לִבָּה מִתְקָרֵב עֶרֶב חַג שָׁבוּעוֹת, יְהֵא זֶה הַשִּׁיר מִנְחָת בִּכּוּרִים. * * * אָנָּא אֱלֹקִים, הַתֵּר צְרוּרָה. בִּכְבָלִים אֲסוּרָה. כִּי עֵת לְחֲנְנָה כִּי בָא מועֵד. מַשְׁבִּיעָה עַצְמָהּ כְּמוּכָנָה וּמְזוּמָנָה לִהיוֹת מְאוֹרֶשֶׂת, בְּאַהֲבָה מְאוּשֶרֶת - לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם בִּמְסִירוּת, בְּכֹל מֵאוֹדָהּ. בְּנֶאֱמָנוּת בְּאֱמוּנָה בִּיְדִיעָה שֶׁאֵין לָהּ עוֹרְרִין. מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד לִקְרַאת בּוֹא מוֹעֵד בִּזְּמַן חוֹל וּמוֹעֵד מִתְהַוֶּה מִתְרַקֵם מִתְחַדֵּשׁ וּמִתְקַדֵּשׁ בְּ –הא הַיְּדִיעָה הַמּוֹעֵד. |
|
