 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
צפת נכנסת לאלול
ברכה רוזנפלד גיליון מס' 17 - תמוז תשס"ח * 7/08 א. ניגון
כְּשֶׁהוֹלְכִים וּמַבְשִׁילִים הָרִימוֹנִים וּמֵרֹב עָסִיס מִתְבַּקְעוֹת הַתְּאֵנִים וּכְמוֹ סוֹד נִגְלֶה מִמַּאֲרָג שֶׁל אוֹר מִרְבָּצִים שֶׁל יֹפִי נִצְבָּרִים בִּלְבָבוֹת וּכְשֶׁאֶת הֶהָרִים סָבִיב מֵאִיר הַזֹּהַר הַבָּהִיר וְרוּחַ רְווּי כְּמִיהוֹת סָב, עוֹגֵב עַל הַבָּתִים וְצִמָּאוֹן אִלֵּם מְהַדְהֵד קוֹלוֹת עִוְּרִים וְהָאֲוִיר כְּבָר בָּלוּל נִיחוֹחוֹת צוֹנְנִים - אָז חָשִׁים בְּבֵרוּר אֵיךְ צְפָת נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ אֱלוּל וְגָבִישׁ בּוֹהֵק מִמַּאֲגַר סוֹדוֹת הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְהִתְגַּלּוֹת מִתְאַפֵּק וְשׁוֹתֵק בְּקִרְבִּי עַד יִבְקַע כְּמִלְמוּל שֶׁנִּצְרָב בִּשְׁתִיקָה עַתָּה עִנְבָּלִים כְּמוּסִים מְדַנְדְּנִים בְּדֻמִּיָּה דְּחוּפָה עֲדַיִן הַנִּיצוֹץ לֹא נִפְרָד מִן הַקְּלִפָּה הַקַּרְקַע יְבֵשָׁה וְהַצָּמָא כְּבָר בָּהוּל כִּי צְפָת נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ אֱלוּל וַאֲנַחְנוּ מְכֻנָּסִים בְּצִפִּיָּה יוֹשְׁבִים עַל הַר כְּנַעַן וְחוֹשְׁבִים עַל הַר הַמּוֹרִיָּה ב. הליכה רַק הַצְּעָדִים, צְעָדַי שֶׁלִּי הֵם הַמַּכְתִּיבִים אֶת קֶצֶב הַלֵּב וְהַנְּשִימָה חִלּוּף הֶחֳמָרִים וּבְעֵרַת חַמְצָן בְּכָל רִקְמָה שְׁעוֹן הַדֹּפֶק הַנִּפְעָם בּוֹרֵא נִגּוּן הוֹלֵם תִּקּוּן הַגּוּף לְמַעַן הַנְּשָׁמָה קְלִפּוֹת פָּנַי נוֹשְׁרוֹת טֻמְאָה, קַשְׂקֶשֶׂת הֲמוּמָה מִן הַתְּמוּרָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת בָּאִשָּה בְּמַאֲמָץ הַמְּרֻכָּז בַהֲלִיכָה מִתְטָהֶרֶת בְּזֵּעָתָהּ וּכְבָר הַמֹּחַ שְׁטוּף אֶנְדוֹרְפִינִים וּכְבָר הַזֹּהַר מַכֶּה בַּגּוּף וְזִכָּרוֹן אִלֵּם שֶׁל טְרוֹם תְּמוּנָה נִצָּת, נֵעוֹר מִן הָרֶגֶל הַכָּלָה עוֹלֶה לַמַּחֲשָּבָה וּבְרֹם שֶׁל הֲזָיוֹת נִכְתָּבוֹת אוֹתִיּוֹת מִשְׂמֹאל לְיָמִין וּמִיָּמִין לִשְׂמֹאל וְחוּט דַקִּיק אוֹ שְׁבָב זָעִיר נִפְרָם מִמַּאֲרָג שֶׁל אוֹר וּמְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּדֵּר בְּתָו, בְּמַאֲמָר, מִלָּה, שׁוּרָה לִלְכֹּד דְּבַר מַה שֶׁיִּצְטַלְצֵל וְיִצְטַלֵּל כְּמוֹ גְּאֻלּוֹת הַרְבֵּה ג. מדרגות דִּמְדּוּמִים הָרוּחַ מִתְכּוֹנֶנֶת לְסִיּוּרָהּ הַלֵּילִי סִמְטְאוֹת הָאֶבֶן וְהַמַּדְרֵגוֹת נִפְטָרוֹת מֵעָדְפֵי הַחֹם שֶׁצָּבְרוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם וְאֲנִי, בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת יוֹרֶדֶת וְעוֹלָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה אֲבָל נִשְׁאֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בְּאֵין-אֱמוּנָה וְקֵץ הַהִגָּיוֹן עַל גְּבוּל הַכִּסּוּפִים כְּמוֹ עַל סָף תְּהוֹם תְּמוֹך בִּי, אֵינֵנִי זְהִירָה המַּדְרֵגוֹת חֲלָקוֹת. אֲנִי הוֹלֶכֶת וּמַאֲזִינָה לְנִגּוּנִים לְצַהֲלוֹת קְלִידִים לְיִלְלוֹת קְלָרִינֶטִים לִיבָבוֹת שֶׁל כִּנּוֹרוֹת וּבְתוֹךְ הַהֲמוּלָה אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת בְּכִי הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים אֶת נַהֲמַת הַתְּהוֹמוֹת הָעֶרֶב יוֹרֵד מְפֻכָּח וְצָלוּל יָרֵחַ דַּיְקָן בָּרָקִיעַ מִמּוּל אֲנַחנו צוֹפִים עַל פִּסְגוֹת הָאֹפֶק הַתָּלוּל שַׁעַר הַתִּקְוָה אֵינֶנּוּ נָעוּל – אֲנחנו נִכְנָסִים לְתוֹךְ אֱלוּל צפת, ל' באב תשס"ז |
|
