 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
קין
שושנה שי גיליון מס' 17 - תמוז תשס"ח * 7/08 1.
וּבָא יוֹם שֶבּוֹ אַתָּה מוֹצֵא כִּי חֻלְּלָה תּוּמַתְךָ, כָּהֲתָהּ רְגִישוּתְךָ אָבְדָה שְעָתְךָ וְאַתָּה נֶאֱחַז בְּצִפֹּרְְנֶיךְָ בְּסוֹרָגִים בִּלְתִּי נִרְאִים וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ עוֹד אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהִכָּנֵס אוֹ לָצֵאת. וּסְבִיבְךָ כְּתָמִים חוּמִים, סְגוּלִים וּשְׁחוֹרִים וְאַף עַל כֻּתָנְתְךָ וְעַל עוֹר פָּנֶיךָ וּקְצוֹת אֶצְבָּעוֹתֶיךָ. וְשׁוּב אֵינְךָ בָּטוּחַ הַאִם הַזֻּהֲמָה דָּבְקָה בְּךָ אוֹ שֶׁמָּא אַתָּה הוּא שֶׁהֵפַצְתָ אותָה סְבִיבֶךָ. וְאַתָּה מְיַלֵּל, גַּם כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ וְחוֹזֶר מִזְדַּקֵּף אַךְ מַשְׁפִּיל רֹאשְׁךָ וְצוֹעֵק, כִּי מִמִצְחָךָ דָּם נִגָּר. וְאַתָּה מֵסִיר יָדֶיךָ מֵעַל פָּנֶיךָ וְהָאוֹר מְסַנְוֵר וְאַתָּה עִוֵר גַּם חֵרֵשׁ, וְאָטוּם וְסוֹלֵד לְמַגָּע הָרוּחַ בִּכְתֵפֵיךָ. וְזוֹחֵל קָדִימָה בְּאֵין מַטָּרָה. וְאוּלַי כֵּן, הַמָּחָר. 2. תִּקּוּן-קַיִן "הֲלֹא אִם תֵּיטִיב – שֶׁאֶת. וְאִם לֹא תֵּיטִיב - לַפֶּתַח חָטָאתָ רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָל בּוֹ" אִם תִּדְבָק בְּ-ה' בְּמְרוֹמְךָ וּבִשְאוֹלְךָ תִּשָּׂא מַּשָׂא שִׂנְאָתְךָ הַעַצְמִית רְווּיַת הָאָשָׁם תֵּיטִיב לְעַצְמְךָ וּלְזוּלָתְךָ ּתִּזְכֶּה לְהִנָּשֵׂא לְמַדְרֵגַת אַהֲבָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָה לְעֹנֶג וּלְעֹמֶק ִנְתִינָה וַקַבָּלָה. אִם לֹא תֵּיטִיב – חָטָאת מִִתְאַוֵּה אֵלֶיךָ אוֹרֵב לְךָ בַּפֶתַח אֲבָל עֲדַיִן טְמוּנָה בְּךָ הַיְּכֹלֶת לִמְשוֹל בּוֹ – אֵיזֶהוּ הַגִּבּוֹר הַמּוֹשֵׁל בְּיִצְרֹו. וְאִם לֹא – וְגָדוֹל הֶעָווֹן מִנְּשוֹא וְנִדּוֹנְתָּ לִהְיוֹת נָע וְנָד וְהָאֲדָמָה לֹא תּוֹסֶף תֵּת כֹּחָהּ לְךָ - זְכֹר כִּי יוֹשֵׁב אַתָּה מַמָּשׁ בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת גַּן עֵדֶן הַטּוֹב כֹּה נָגִישׁ וּמְסֻגָּל אַתָּה לְהִפָּקַח אֵלָיו בַּזֶה הָרֶגַע וְלִבְחוֹר בּוֹ בְּכֹל מֵאוֹדְךָ, בְּעֲנָוָה בְּהוֹדָיָה. בְּכֹל דְּרָכֶיךָ דַּע אֶת ה' וּבַקֵשׁ הַנְחָיַתוֹ בִּשְקִיקָה. אֶת הַשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךְָ וְלֹאֹ לְעַצְמְךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ וְשָׂמַחְתָּ וְשִׁמַּחְתָּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ וִיְשוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן וְעוֹלָם בְּחֶסֶד יִבָּנֶה וְהָיִיתָ קַנְיָן לְ-ה' וְנִתְקָדְשָה שִׁבְתֶּךָ לְשָׁמְשוֹ בְּאַהֲבָה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהָפַכְתָּ אֶזְרָח אֱמֶת בְּמַמְלֶכֶת הַבּוֹרֵא אוֹר וָחוֹם יְמָלְּאֶךָ לִזְרֹחַ לְכֹל סוֹבֶבֶיךָ לְשִׁיר יַחְדָּו הַלְלוּיָהּ - זִמְרַת הַכֵּלִים הַשְּׁלוּבִים אַדְווֹת חֶדְוָה גּוֹאָה שֶׁבַח וְהוֹקָרָה לְאֵל עוֹשֶׂה פֶּלֶא לְעוֹלָם וַעֵד וְנִתְבָּשֵּׂר בִּבְשָׂרֵנוּ בִּבְשׂוֹרַת הַמְּבַשֵּׂר |
|
