 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
מסכת ציפור מור דרור
שושנה שי גיליון מס' 18 - אב תשס"ח * 8/08 מַסֶּכֶת צִיפּוֹר מוֹר דְּרוֹר
בְּיָדָיו וּבִשְׂפָתָיו הַטּוֹבוֹת הַמְבִינוֹת נָגַע בְּצִפּוֹר נָפְשָׁה. מִמַקּוֹר עַד קְצֶה זָנָב אֵלָיו רָטְטָה לִקְרָאתוֹ בְּלֵב מְפַרְפֵּר קָרְבָה כְּכַלָּה הוֹמִיָּה. אַךְ כְּנָפֶיהָ לֹא הֵנִידָה כִּי לָעוּף פָּחֲדָה. מַפְתֵּחַ לְמַנְעוּלֵי צְפוּנוֹתֶיהָ גִּשֵּׁשׁ חִפֵּש הִיא אֵמוּן מָלֵא לֹא נָתְנָה. אָז קֵן אַחֵר מִהֵר לְבַקֵּשׁ. הִיא נוֹתְרָה דּוֹאֶבֶת נִכְזֶבֶת בְּמַקּוֹר סָדוּק לָחֲשָׁה: הַיֵּשׁ אֵי שָׁם, אֵי מִי - מְיֹעָד, לַחֲמֹל עַל נְשָׁמָה שֶׁנִּשְׁבְּתָה בַּחֲלוֹמָהּ. מִי נָכוֹן לְגַלּוֹת סוֹד מָעוֹף מִשְׁתּוֹקֵק אֶל אֵין סוֹף. מִי בְּחֵפֶץ לֵב יָבֹא לְהַפְרִיחַ כֹּל חֶלְקָה נָשַׁמָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ - נִכְלְאָה בְּמַכְאוֹבֵי גָּדֵר וְחוֹמָה. מִי יָנִיפָה עִמּוֹ בְּנֵס יַחְדָּו עַל גַּלֵי אֲוִיר מְלֹהָט, בִּרְחִיפָה, בִּדְאִיָּה בְּמַסְלוּל כִּמְאֵלָיו מְנֻוָּט בְּמַעְגָּלִים לוּלְיָנִיִּים בְּסִחְרוּר סוֹחֵף עַד כִּי יִתְנַפְנְפוּ מִמַּעַל כְּפֶרַח-פַּרְפַּר כָּסוּף מְנַצְנֵץ לְרֶגַע נָגוֹז, נֶעֱלָם. וְשוּב בַּמַמָּשׁ - מִתְנוֹצֵץ אַט אַט רַגְלָם תִּנְחַת עַל אַדְמַת טְלָלִים רְוֻיָה לִבָּם פּוֹעֵם בְּהוֹדָיָה בְּכִסּוּפֵי שִׁירַת הַלְלוּיָהּ, שֶׁבְּפֶלֶא מִגְוְנֵי נִגּוּנֶיהָ שׁוּב אוֹתָם מַעְלָה מַעְלָה, בְּשְּׁאִיפָה תַּעֲלֶה... וּכְחִיּוּךְ זָהֹב צָפוּי לְהִצְטַיֵּר יָרֵחַ בְּשָׁמַיִם עֲמֻקֵּי כָּחֹל הַמְּרַמְּזִים בְּשׂוֹרַת עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. בְּהִתְחַדֵּשׁ אֲדָר מְעֻבָּר שֶׁמַּרְבִּין בּוֹ בְּשִׂמְחָה וּמִתְפַּלְּלִים לִתְשׁוּעַת טָמִיר מַעְתִּיר אוֹרָה גְּדוֹלָה. וְהִנֵּה כְּבָר חַג פּוּרִים וּשְׁתִיָּה כַּדָּת וְכַדִּין בְּמִצְוָה מֻתֶּרֶת עַד דְּלֹא יָדַע, לֹא מָסַכִים וְלֹא מַסֵּכוֹת. כִּי עַל כֹּל פְּשָׁעִים מְכַפֶּרֶת וּמְטַהֶרֶת אַהֲבָה זַכָּה לָעַד דְּבֵקָה בְּאֵל אֶחָד וּמִמֶּנּוּ בְּכֹל זִיווּג מְקֻדָּשׁ שׁוֹפַעַת מְפַעְפַּעַת. וּבְּהִתְכַּלְּלוּתֵנוּ - מִכֹּל בַּכֹּל כֹּל עַד מֵעֵבֶר גְּדוֹתֶיהָ מַגַּעַת. וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה תַּחַת חֻפַּת שָׁמַיִם עַל אֶרֶץ וּמַיִם, וְחֶמְדַּת יָמִים נִרְגַּעַת. כָּךְ צִפּוֹר נֶפֶשׁ מְעִזָּה לְהַדְרִיר כְּנָפֶיהָ וּמַקּוֹרָהּ בְּשׁוֹרְרָהּ תִּקְוַת נְשָׁמוֹת יַחְדָּו , בַּמַּעֲלֶה הַדֶּרֶךְ לְהָר הַמוֹרִיָּה. קוֹל דִּנְדּוּן עָדִין. הַקָשַּׁת יִחוּד עֲנֻגָּה שֶֹל כֹּל עִנְבָּל בַּזּוֹג הַמְיוֹעָד לוֹ. הֲפָקָה קְסוּמָה שֶל הִתְפַּעֲמוּת פַּעֲמוֹנִים בִּלְשׁוֹן קְדֻשַּׁת דּופֶק הַחַיִּים הַנִּשְׁמָע בִּרִבּוּי צוּרוֹת וְקוֹלוֹת הַבְּרִיאָה כִּתְרוּעָה אַחַת שׁוֹזֶרֶת אֵין סְפוֹר צְלִילִים, מְתֻזְמֶנֶת נִשֵּׂאת עַל גַּלֵּי וַדָּאוּת הַשִּׂמְחָה הַגּוֹאָה הַמֻּבְטַחַת שֶׁבְּהַתָּרַת כֹּל הַסְּפֵקוֹת: הִנֵּה זֶה בָּא. קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא. מְקַפֵּץ עֲלֵי הָרִים מְדַלֵּג עֲלֵי גְּבָעוֹת. הִנְנוּ פֹּה לְפָנֶיךָ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד. מִתְמוֹגְגִים. בְּאוֹרְךָ. יַחַד. מִתְחַדְוֵתִים. מָה רַבָּה חֶמְלָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ בְּקַדְּשֶׁךָ וְּבְאַמְּצֶךָ אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹתֵנוּ מְתוֹאָמִים בּו-זְמַנִּיתּ-מֶרְחָבִית בְּמִרְוָח הַסְּגֻלָּה שֶׁזִּכִּיתָנוּ לְהִתְעַנְּגוּת מַלְכוּתֶךָ. עֲדֵי עַד. עֲדֵי עֵדֶן. כֹּה צִיְּצָה לִי צִפּוֹרִי בְּסֶתֶר מַדְרֵגָה: צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי. לֹא יָדַעְתִּי עוֹד נַפְשִׁי. |
|
