לדף ראשי
לתוכן הגיליון
מגדיר צמחים
יוסף עוזר גיליון מס' 19 - תשרי תשס"ט * 10/08 מגדיר צמחים
תִּינוֹק אָמַר: הָעֵשֶׂב מַה הוּא? אֵין אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה אֶלָּא עַל הַפֶּרַח. הַיַּיִן כְּבָר אָזַל וְיָמֵינוּ נְעוּרִים וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּיֹקֶר בָּאתִי אֶל הָרַקֶּפֶת וְנַפְשִׁי חוֹלַת יֹפִי אִם בָּאתִי לִלְמֹד מִכָּל פֶּרַח אֶת הָאָרֶץ, אֶת חַיֵּינוּ, בָּאתִי אֵלַיִךְ פִּרְחֵי דַּם הַמַּכַּבִּים, אֵיךְ הֵם עוֹצְמִים אֶת הַנֶּפֶשׁ - פִּרְחֵי דָּמֵנוּ מַזְמִינִים פַּרְפָּר, דַּבּוּרה, לְעֹנֶג קַח וְתֵן עַל חֶשְׁבּוֹן גִּעְגּוּעֵינוּ לִנְהַר חַיִּים רָגוּעַ נֵרֵד מִן הַחֶרְמוֹן שָׁם פְּרִיחָה מְרֻכֶּזֶת וּצְפוּפָה, מִשָּׁם בָּאִים הַמַּיִם קָרִים וִיקָרִים אֶל הַכִּנֶּרֶת, אֵין יָפָה מִמֶּנָּה. חָרָק נוֹחֵת אֶל צוּף וּמְשַׁלֵּם בְּאַבְקָנִים, מִי כָּמוֹנוּ לֹא יוֹדֵעַ תַּשְׁלוּם מַכְאִיב שֶׁל אַהֲבָה, שֶׁל מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים- שִׁיבַת הַחֶרְמוֹן מַפְשִׁירָה אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹכַחַת, כַּחְלִית הֶהָרִים, דֻּבְדְּבָן שָׂרוּעַ: הַרְמוֹן שִׁכּוֹר מַקּוֹר וּמְכַשֵּׁף חוּשִׁים. פָּגַשְׁתִּי בְּעֹלֶשׁ תְּכַלְכַּל, מָצוּי, כַּתְּכֵלֶת הַיְּהוּדִית כִּתְכֵלֶת הִתְכַּלּוּת הַסְּנֶה נֶאֱחַז בַּגָּלִיל, בּוֹאֲכָה הָעֲמָקִים, מַשְׁקִיף מִן הַכַּרְמֶל, זוֹכֵר הַרְבֵּה נְבִיאִים, וּפֶרַח-אֵשׁ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם עֹלֶשׁ מְאֹהָב, אֶת מִישׁוֹר הַחוֹף מְצַיֵּר לִי - נֶאֱבַק בַּצֵּל שֶׁנּוֹפֵל עָלֵינוּ מִמִּגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי, צֵל נוֹפֵל, מִתְאָרֵךְ, מְבַלְבֵּל אֶת תְּכֵלֶת הַפֶּרַח - אֶת אוֹר הַתַּפּוּזִים שֶׁאֵינוֹ, אֶת תַּכְלִית הַפְּרִיחָה עֹלֶשׁ, שׂוֹרֵד לִרְשֹׁם אוֹתָנוּ בִּתְכֵלֶת עַזָּה, דּוֹהֶה, בְּטֶרֶם צָּהֳרַיִם, בִּקְמִילָה וּפְרִיחָה- מְסַמֵּן אֶת שְׁעוֹן הַיְּהוּדִים אֶת קְמִילָתוֹ וּפְרִיחָתוֹ וְלֹא נִשְׁכַּח אֶת אִירִיס הַגִּלְבּוֹעַ, אֶת הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם הָעוֹלִים לָרֶגֶל לִרְאוֹת מִקְדָּשׁ עָשׂוּי כֻּלּוֹ עֱלִי: מַמָּשׁ עֵלִי הַכֹּהֵן - מֻקָּף עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, אָז יֹאמַר לִי הַפֶּרַח: אָחוּד לְךָ אֲנִי חִידָה, סוֹד נְגִינָה מַפְלִיא בָּהּ: מַהִי הַאֲבָקַת זִמְזוּם? וְהָיִיתִי מִשְׁתּוֹמֵם מִפֶּלֶא זִמְמַת אוֹתָהּ הַאֲבָקָה וְאָמַרְתִּי נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי, וְהִתְחַנַּנְתִּי תֵּן לִי נָא פִּתְרוֹן! וְהֵשִׁיב אֵיזֶה פֶּרַח: אוֹרֵחַ-חֶרֶק, אֵלַי יַגִּיעַ, יְזַמְזֵם בְּתֶדֶר מְדֻיָּק, וּכְהֵיכַל קֹדֶשׁ נִפְתַּח יִרְעֲדוּ בִּי הַמַּאֲבָקִים וְתִתְפַּזֵּר בִּי הָאֲבְקָה! וְרָעֲדָה הָאָרֶץ עַל כָּל עוֹנָתָהּ תַּחְתַּי, אָבִיב הָיָה לִי, עָצוּם גַּעְגּוּעִים וְהָיְתָה לִי הַחִידָה מָשָׁל - חֲלוֹם יְהוּדִיּוּתִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: אוּלַי כַּחֲרָקִים לַפֶּרַח נְזַמְזֵם? וְנִתְנַגֵּן בְּתֶדֶר לְוִיִּים, וְתִפָּתַח הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנֶּחְתְּמָה כִּמְעַט לָנֶצַח נָבֹא כְּאַבְקָנִים בַּצַּלֶּקֶת וְצוּף יַסְעִיר בְּיַעֲרַת הַיְּהוּדִים וְהַשָּׁמִיר וְגַם הַשַּׁיִת וְהַחוֹחַ יִפְצְחוּ רִנָּה הַאֲבָקַת זִמְזוּם, בַּתֶּדֶר הָאָבוּד וְהִיא מוֹשֶׁכֶת אֶת זִכְרוֹן שָׁאוּל וְאֶת עֵינֵי דָּוִד וְיוֹנָתָן וְיָבוֹאוּ לַכְּרָמִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לוֹבְשׁוֹת שָׁנִי עִם עֲדָנִים וַעֲדִי זָהָב. וּפָרְחוּ אֵם הַחִטָּה וַאֲבִי הַסַּבְיוֹנִים וְשַׁלְוָה כָּל הָאָרֶץ הִנֵּה נִפְתֹּר אוּלַי חִידַת רַקֶּפֶת, שֶׁתְּגַלֶּה לָנוּ מִסּוֹד בַּיְשָׁנוּתָהּ תַּכְשִׁיט נָאֶה הִיא הָרַקֶּפֶת לְאָרְכָּהּ שֶׁל כָּל הָאָרֶץ לִמְהַדְּרִין נִצְפֶּה בָּהּ דַּוְקָא בִּירוּשָׁלַיִם עִיר כְּפוּפַת זְמַן וְגַם הִיא, מַבִּיטָה בַּפְּקַעַת: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, הַמְּכֻסָּה עָפָר וָעֶצֶב וּפֶרַח הַחַיִּים: חִטָּה זְקוּפַת קָנֶה, שַׁכּוּלָה, חַד-שְׁנָתִית, אוּלַי תִּזְכֹּר לִהְיוֹת כְּתָמָר, וְלֹא תִּשְׁכַּח מַה לָּהּ וּלְעֵץ הַדַּעַת, וּמַה לָּנוּ וּלְעֵץ הַחַיִּים. וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: אֶת הַכַּלָּנִית, אֶת הַטָּיוּן וְאֶת נוּרִית הַלֵּב וְאֶת הַחֶלְמוֹנִית: אֵיךְ נֶהֱרַס פעם מְלוֹן חֶלְמוֹנִיּוֹת הַבָּר בִּדְרוֹם יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהַכֹּל חָשְׁבוּ שֶׁנִּכְחֲדוּ, אָבַד זִכְרָם, שֶׁלֹא וִתְּרוּ, וְשׁוּב פּוֹרְחוֹת, שָׂם, צוֹפוֹת עַלֵי הָמוֹן אָדָם תּוֹעֶה וַאֲנַחְנוּ? כְּחֶלְמוֹנִיּוֹת, צוֹמְחִים קָרוֹב לָאֲדָמָה, לְלֹא גִּבְעוֹל כְּאִלּוּ מְנַסִּים לְהַשְׁאִיר אֶת רֹאשֵׁנוּ בְּאוֹקְיָנוֹס הַזְּמַן, עַל פְּנֵי הַמַּיִם הוֹ, הַסִּתְוָנִית, הַצּוּפָנִים שֶׁאֶת הַצּוּף יַסְתִּירוּ נְבוּאַת זִמְזוּם סָמוּי וּגְלוּי עֵינַיִם, כְּמוֹ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים, טָעַם סֻכָּרִי מָתוֹק עַל הַשַּׁחֲלָה, בְּמַצָּעִית הַפֶּרַח, מִתַּחַת לַשַּׁחֲלָה, הוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִפְלְאָתָה פּוֹרַחַת, וְהַלֵּב נוֹבֵט בְּכָל גָּוֶן וּתְכֵלֶת - - - ניסן תשס"ז אפריל 07 התערבו בשיר ותרמו תרומתם: שרית שץ, מיכל הלד, ארז פודולי, ציפי לוין ביירון, ודודי בן-עמי. |
|