יד לאם

רון גרא

גיליון מס' 21 - טבת תשס"ט * 1/09

אבי רצה לגור "בצנטר" של תל אביב.


קנה דירה בקומה הרביעית.
אמי נטולת גוף התהלכה בין בזל לאבן גבירול
והקסטל.

פיסות חרדה קלילות עטפו אותה כשבקשה לטפס
במדרגות
פעורת לשון ישבה בין המשפתיים
על מעקי הגינות.
פעורת עין השקיפה ברחוב הנופח
פיח רעשים.

כך המתינה בימיה הפגומים לעבור דירה.
נדלקו תקוות
כבו הימים.
היא בטריקת מחשבות
מגיפה פחדים.

היום הרחוב מתחדש
ספסלים כבר יש.
עכשיו
געגועי אליה מתחזקים
מבקש לתבוע עלבונה
והיא איננה.
מבקש לתבוע פירעונות שתיקתה
פירעונות הזמן החדש.

פצע ששכח להגליד
בחלומותיי חוזר להפציע.
מערים פלגים פלגים של
מכשולים
מבצר כאבה בימי החיוורים.