 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
מופלאות
שושנה שי גיליון מס' 21 - טבת תשס"ט * 1/09 מֻפְלָאוּת
מָה אָשִׁיב לְ - יָה לְכֹל תַּגְמוּלָיו עָלַי בְּשׁוֹלְחוֹ לִי הָאִישׁ - יַחַד קוֹלֵנוּ מִתְּדַבֶּר בְּפִלְאֵי שְׂפַת הַקֹּדֶשׁ בְּדַקּוּיוֹת דִּיּוּקִים בִּלְשׁוֹן רִמְזֵי-אורִים עַל פִּי תַּם-מְרוֹרִים. מִלִּים מִסְתַּלְסְלוֹת מִתְפַּעֲנְחוֹת נִפְרָמוֹת נִפְרָטוֹת וְשׁוּב מִתְחַבְּרוֹת לְתַצְרֵפִים מִצֵּרוּפִים מִתְחַלְפִים בִּתְחוּשַׁת שְׁכִינָה שׁוֹרָה. חוֹוִים דִּבְרֵי נְעִים הזְמִירוֹת: "אַתָּה אֱנוֹש כְּעֶרְכִּי אַלּופִי וּמְיֻדָּעִי אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹקִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ".. קוֹל הֶמְיָה מְחַלְחֵל בְּחָלִילֵי כִּסּוּפִים, סָבִיב סָבִיב מְטַפְטְפִים תֻּפִּים חֲרִישִׁיִים. דִּמְעוֹת כְּאֵב וְשִׂמְחָה זוֹלְגוֹת עֲנֻגּוֹת מְרַפְּאֹות מְלַטְּפוֹת שְׂרִידֵי צַלָּקוֹת. נִימֵי נִימִים כְּמוִּסים בְּעֶדְנָה מִתְמוֹסְסִים. בּשְׁקִּיקָהּ נִִפְקָחוֹת פִּיוֹנִיוֹת, עֵינִיוֹת גּוֹמְעוֹת זַרְזִיפִים רוֹסְסִים מֻזְלַפִים. תְּפִילָה נִרְקֶמֶת בַּנִּגוּ"ן לַהַט מִּלִּים. נֶפֶשׁ גּוּף וּנְשָׁמָה יַחְדָּו מִתְרוֹנְנִים. כֹּל שֶׁהֻחְמַץ בָּנוּ נִצְרָף וּמֻתָּךְ בְּאֵשׁ הַזֹּךְ וּבִדְמִי הֶבְזֵקֵי בְּרָקִים. נוֹלָד, צוֹמֵחַ, רוֹטֵט - לִבֵּנוּ. בְּאַהֲבַת-חֶמְלַת הָאֵל בּוֹרֵא הוּא אוֹתוֹ מֵחָדָש בִתְוֹכֵנוּ– יַחַד וְזֶה הַלֵּב יוֹצֵא בְּמָחוֹל הַמְּחוּלִים, הַמְּיַחֲלִים. בִּמְצִיאוֹּת שֶׁל חוֹלְמִים שׂחוֹק קָדוֹש נִמְלָאִים.ׁ וְעוֹלֶה מִתָּמֵר שִׁיר הַלֵּל לַטָּמִיר, שאֵין לוֹ עֲרֹךְ לְיִשְתַּבַּח שְּׁמוֹ, בָּרוּךְ. דַּי בָּכִינוּ עַל נְהָר כְּבָר. הוֹי, כִּי חַסְדְךָ עָלִֵינוּ גָּבָר הֲיִפָּלֵא מֵ-יָה דָּבָר? אָנָּא הוֹדִיעֵנוּ סוֹד הַמַּעֲבָר לְהִתְעַלּוֹת מִן הַמִּדְבָּר. לְהִתְקַדֵּשׁ בְּאוֹרְךָ הַנִּשְׂגָּב מִלְגּוֹ וּמִלְּבַר. לָעַד בְּמֻפְלָאוּתְךָ יְדֻבַּר. |
|
