לדף ראשי
לתוכן הגיליון
פיענוח
אסתר ויתקון גיליון מס' 22 - אדר תשס"ט * 3/09 אִם רְצוֹנֵךְ לְפַעְנֵחַ אֶת פָּנַי הַשְּׁקֵטִים
עָלֶיךָ לְחַפֵּשׂ הֵיטֵב נְקִיק נִסְתַּר בְּשִׁפּוּלֵי הַגִּבְעָה לְהִזְדַּחֵל פְּנִימָה בִּזְהִירוּת, לְהִתְרַגֵּל לַחֲשֵׁכָה, וּלְגַלּוֹת מְעָרַת נְטִיפִים חֲצֵרוֹת מְלָכִים נִשְׁכָּחִים, שֶׁעָרֵי ליֵדָה סֻלַּם יַעֲקֹב, וּלְרַגְלָיו שְׁנֵי קַבְּצָנִים מנגנים, וְלֹא מְעַט עֲרוּצֵי נִקּוּז לַמר ולנמהר, וְכָךְ בִּזְהִירוּת רַבָּה, לִבְדֹּק, לְמַשֵּׁשׁ קַח בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת אֹרֶךְ הַיּוֹם לְבַל תִּתָּפֵס בְּחֶשְׁכַת פִּתְאוֹם, לָכוּד לְלֹא מוֹצָא. |
|