 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
עמיחי שלי
יעקב ברזילי גיליון מס' 22 - אדר תשס"ט * 3/09 מֵאָז שֶׁעַמִּיחַי צִמְצֵם אֶת הַמֶּרְחָק
בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם, קַו הָרָקִיעַ מַתְחִיל בְּגֹבַהּ הָעֵינַיִם בּוֹ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאִישׁוֹנָיו יְבָרֵךְ. וְיֵשׁ שֶׁמַּתְחִיל בְּגֹבַהּ הַמִּדְרָכָה, שָׁם מִתְנַהֶלֶת בִּכְבֵדוּת רָחֵל הַמֵּינֶקֶת בְּדַרְכָּהּ אֶל הַשּׁוּק. שְׁנֵי סַלִּים בִּימִינָהּ, סַלִּים רֵיקִים מְלֵאֵי חוֹרִים. לְעֵת עֶרֶב תָּשׁוּב לְבֵיתָהּ בִּמְלֹא הַטֶּנֶא רֵיחוֹת וּצְבָעִים, תַּבְלִינִים לְשַׁבָּת. וְעַל מִפְתָּן הַבַּיִת, אֱלֹהִים, עָמַד שָׁם בְּגֹבַהּ הַמְּזוּזָה וּכְמִנְהַג הַמָּקוֹם קִבֵּל אֶת פָּנֶיהָ בְּלֶחֶם וּמֶלַח. פורסם ב"שבו" כתב-עת לשירה |
|
