ספר מחקרי על ספרות דור הפלמ"ח

וכי עירום אתה? מאת אביבה מהלו

ד"ר רבקה שאול בן צבי

גיליון מס' 23 - ניסן תשס"ט * 4/09

וכי עירום אתה? אמת ומיתוס בסיפורי דור הפלמ"ח, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט 2008.

בשירו הידוע "פרחי הגנן" [מתוך עת ליקויי מאורות, תל אביב 1978. עמ' 43] מתאר המשורר שלום כתב קבוצת פרחים שהוכתמו והועמו בצבע לא להם; משמע, ייחסו להם תכונות שלא היו בהם. הטילו עליהם סטיגמות. שירו האלגורי – סמלני של כתב מנסה לפרק את הסטיגמה, להראות כיצד נוצרה ומה מסתתר מאחוריה. בדומה לכך, אך במישור שונה ובדרך מחקרית, מתייחסת ד"ר אביבה מהלו לספרות דור הפלמ"ח ומנסה לנתח את המהלך הסטיגמטי שנגזר עליה.

מהו דור הפלמ"ח? הוא קרוי גם "דור בארץ" וכולל למעלה מעשרים סופרים ביניהם: ס. יזהר, יהודית הנדל, אהרון מגד, נתן שחם, יגאל מוסינזון ואחרים. המשותף להם הוא היותם חניכי התרבות הארץ ישראלית ודור ראשון של סופרים עבורם הייתה העברית שפה חיה ודומיננטית, ולא לשון הספר. במרוצת השנים נטש חלק מהסופרים את דרכי הכתיבה האופייניות ועבר למחוזות מודרניים יותר. דוגמא מובהקת לכך היא יהודית הנדל שהתפתחה בכיוונים אימפרסיוניסטיים ואף סוריאליסטיים.

אביבה מהלו מתארת בספרה את העוול ביחסה של הביקורת לסופרי דור הפלמ"ח. היא מוכיחה שהצמידו להם תכונות שלא היו בהם, ראו בהם מייצגי מיתוסים לאומיים וחברתיים, ושפטו אותם על פי יחסם המדומיין למיתוסים הללו. מצד אחר, האשימו אותם בזמנם בהתכחשות למיתוסים הללו...

בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים שררה במחוזותינו הספרותיים קונצפציה שמקורה ברוסיה הסובייטית. עזריאל אוכמני (כן, האיש המבריק שכתב את המילון הספרותי הנהדר המוכר לכל מורה) התווה קו מחייב על פי השיטה הקרויה בשם "ריאליזם סוציאליסטי". לשיטתו, הסופר מחויב אומנם לכתוב בסגנון ריאליסטי (כי סגנון מודרניסטי נתפס כדקדנטי), אך עליו להיות נאמן לערכי הסוציאליזם ולתת להם ביטוי בכתיבתו.

אווירה זאת לא היטיבה עם הסופרים. יגאל מוסינזון גורש מקיבוץ נען, בשל סירובו להימנע מפרסום ספרו "דרך גבר", שלא תאם את האידאולוגיה הנכונה. משה שמיר הותקף קשות והואשם בהתכחשות לערכי המהפכה הסוציאליסטית. אסור היה לכתוב נגד הקיבוץ, ומי שכתב הוחרם על ידי הוצאות ספרים ממסדיות. ואולם, עם פרוץ "הגל החדש" של שנות הששים, נתפסו סופרי "דור בארץ" כקבוצה ספרותית נחותה המייצגת ערכים מוסכמים. כתיבתם הריאליסטית נראתה פחותה בערכה בהשוואה לכתיבה המודרניסטית ורבת הפעלולים של הסופרים החדשים שהביקורת חפצה ביקרם, ואשר זכו להאדרה, לעתים בלתי מוצדקת.

"וכי עירום אתה" (הכותרת לקוחה מספרו של משה שמיר) דן בספריהם של חמישה סופרים (יזהר, שמיר, מגד, שחם, מוסינזון) ומוכיח שאין כל שחר לסטיגמה שהוטלה עליהם. סופרים אלה אינם קבוצה מגובשת בעלת קו אחיד ומוטיווציה דומה, כפי שנאמר עליהם. סופר סופר וייחודו ולא קבוצה הומוגנית. הם אומנם בעלי ערכים ורחוקים מניהיליזם, אך כתיבתם אינה מונעת על ידי המיתוסים הדומיננטיים, שלעתים אף מנופצים ביצירותיהם, או מעוצבים באופן אמביוולנטי.

מחקרה של אביבה מהלו מתבסס על תיאוריות בתחום המיתוס, על ניתוחי יצירות לאור המחקרים האלה ועל ראיונות עם סופרים. זהו ספר קריא ומרתק העשוי לתרום רבות למורים במבחר הטקסטואלי המוצע, בניתוחים המצוינים ובהעשרה התיאורטית. ומעבר לכל: הספר תורם למיפוי צודק יותר של המפה הספרותית.