 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
יונתי בחגווי הסלע
שושנה שי גיליון מס' 23 - ניסן תשס"ט * 4/09 יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע
1. בְּלִבִּי הֵנֵצוּ פְּרָחִים. רוֹטְטִים נִפְקְחוּ גַמְעוּ מֵי חַיִּים. עֵת נִנְעַל הַמַּעְיָן, שֶׁשָּׁפַע מִלִּבְּךָ - סֵרְבוּ לִקְמֹל, וַהֲרֵי הֵם מְצַפִּים לְךָ, שֶׁתָּבוֹא וְתִקְטְפֵם. 2. אֶת פֵּרוּרֵי אַהֲבָתְךָ לִי אַל נָא תִּשְׁלַח עַל פְּנֵי הַמַּיִם. תְּנֵנִי וַאֲלַקְטֵם כִּמְלוֹא מַקּוֹר צִפּוֹר, וַאֲשַזְרֵם כְּמַחֲרֹזֶת פְּנִינִים לְצַוָּארִי. לַחוּשׁ מַגָּעָן וּלְקַוּוֹת כִּי עֲדַיִן יֶשְנוֹ מָקוֹם לִפְרִיחַת הַנִּצָּן, שֶׁשָּׁתַלְתִּי בְּלִבְּךָ בְּעֵת לְקַחְתַּנִי לְךָ לְאִשָּׁה. 3. אֶחֱלֹם שֶׁאַתָּה אִתִי רֹאשִי עַל לִבְּךָ שׁוֹמַעַת פְּעִימוֹתָיו לָנֶצַח. לָעַד לֹא אִיעַף לָחוּשׁ מִלּוֹתֶיךָ זוֹרְמוֹת אַט אַט לְתוֹכִי– צַחוֹת רְהוּטוֹת וּבָהֶן בָּרָק שֶׁל הוּמוֹר מִתְגַּנֵּב וּמְדַגְדֵּג. סִפּוּרֶיךָ יַעֲטְפוּנִי כְּיָדַיִם מְאַמְּצוֹת לָדַעַת עוֹד אוֹתְךָ מִקָּרוֹב עַל גְּוָנֵי הָרוּחַ הַחַמָּה הַמְּפַעֶמֶת בְּךָ וְשׁוֹפַעַת מִמְּךָ. אֲנִי תְּפִלָּה כִּי שָׁלוֹם לְךָ. 4. שְׁרוּיָה בְּתוֹךְ בְּאֵר. חַיִּים וּמְתוּקִים הַמַּיִם לִשְׁתוֹת לִרְוָיָה עַד אֵין קֵץ. אַךְ מַעְגָּל הַקִּירוֹת מֵצֵר וְרַק כֶּתֶם קָטָן שֶׁל שַמַיִם מִמָּעַל מִתְנוֹצֵץ. מֵחַכָּה לְךָ. הָאִישׁ הַשָּׁר, שֶׁתָּבוֹא מִמֶּרְחַקִּים וְתוֹרִיד לַמַּעֲמַקִּים חֶבֶל אָרֹךְ שֶׁבּוֹ אֵאָחֵז עֵת תִּמְשֹׁךְ. וְאִתְּךָ אָעֵז לָלֶכֶת אֲפִלּוּ לַמִּדְבָּר. 5. בְּרֶגַע שֶׁל כְּאֵב עֲטַפְתַּנִי בְּחוֹם וְהֶחֱזַרְתָּ אוֹתִי לְעַצְמִי... וְעַכְשָׁו בִּדְמִי לֹא אוּכָל אֶלָּא לַחֲלוֹם עַל הָרֶגַע בּוֹ יַהֲלוֹם לִבֵּנוּ יַחַד כְּאֶחָד. אָמַרְתָּ: "יְשֵׁנָה אַת וְלִבֵּך עֵר" אָכֵן, טוֹוֵה הוּא וְשׁוֹזֵר כֹּל מִלָּה שֶׁלְּךָ כֹּל מַבָּט, כֹּל פְּעִימָה בְּתוֹךְ הַתַּרְדֵּמָה בְּמַעֲמַקִּי הָעֶרְגָּה עַד כְּדֵי שְׁאָגָה פְּנִימָה. 6. אָז חָדְרוּ אוֹרְךָ וְקוֹלְךָ לְתוֹךְ חֲלוֹמִי הַמְּבֹרָךְ. צִפִּיָּהּ עֲטוּיַת נְדָרִים הוּסְטָה לַפִּנָּה. וְנִמְלֵאתִי שִׁיר וּרְנָנָה. וּפְנֵי הַדְּבָרִים אֵינָם לוּטִים עוֹד בַּעֲרָפֶל – כִּי אָכֵן זֶה אֶל זוֹ נְיַחֵל. וְאָסוּר לְהָאִיץ פֶּן נָקִיץ. 7. לוּ יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב לְךָ שִׁירֵי אַהֲבָה אֵין סְפוֹר. אֲנִי כֹּה מְלֵאָה אוֹתְךָ מִשְתַּכְשֶכֶת בַּחוֹל כִּדְרוֹר. בָּאוֹר וּבַעֲלָטָה מִלָּה אַחַת פְּשׁוּטָה מַרְנִינָה אֶת חוּשַי הָלוֹך וַחֲזֹר: אַתָּה, אַתָּה, אַתָּה! אִי אֶפְשָׁר אֶת זֶה לַעֲצֹר. אָז אֶמְרֹט לִכְבוֹדְךָ נוֹצָה דְּרוֹרִית קְטַנָּה לְקַשֵּׁט דִּמְיוֹנְךָ כְּדֵי שֶׁתִּזְכֹּר. |
 |
