 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אהבה מאושרת
מתוך "סוף והתחלה", הוצאת "גוונים" (1996) ויסלבה שימבורסקה, תרגום רפי וייכרט גיליון מס' 23 - ניסן תשס"ט * 4/09
מתוך "עיין ערך שירה" 28 אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה טִבְעִי,
הַאִם זֶה רְצִינִי, הַאִם זֶה מוֹעִיל - מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לַעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי-אָדָם, שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם? מֻגְבָּהִים זֶה אֶל זֶה שֶׁלֹּא בִּזְכוּת, זוּג אַקְרָאִי מִמִּילְיוֹן, אַךְ מְשֻׁכְנָעִים שֶׁכָּךְ נִגְזַר - כִּפְרָס עַל מַה? עַל לֹא-כְלוּם; הָאוֹר נוֹפֵל מִשּׁוּם מָקוֹם - לָמָּה דַּוְקָא עַל אֵלֶּה, וְלֹא עַל אֲחֵרִים? הַאִם זֶה עֶלְבּוֹן לַצֶּדֶק? כֵּן. הַאִם זֶה מֵפֵר עֶקְרוֹנוֹת שֶׁקֻּיְּמוּ בְּקַפְּדָנוּת, מַפִּיל מוּסָר מִפְּסָגוֹת? מֵפֵר וּמַפִּיל. הִסְתַּכְּלוּ בַּמְאֻשָּׁרִים הַלָּלוּ: לוּ לְפָחוֹת הִסְתַּתְּרוּ קְצָת, מִתְחַזִּים לִמְדֻכָּאִים וּמְעוֹדְדִים בְּכָךְ אֶת יְדִידֵיהֶם! שִׁמְעוּ, אֵיךְ הֵם צוֹחֲקִים - בְּאֹפֶן מַעֲלִיב. בְּאֵיזוֹ שָׂפָה הֵם מְדַבְּרִים - מוּבֶנֶת לְמַרְאִית-עַיִן וְטִקְסֵיהֶם, הַחֲגִיגוֹת, הַמְּחֻיָּבֻיּוֹת הַמְּחֻכָּמוֹת זֶה כְּלַפֵּי זֶה - הַדָּבָר נִרְאֶה כִּמְזִמָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת! קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְשַׁעֵר, עַד הֵיכָן הָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים, לוּ נִתַּן הָיָה לְחַקּוֹתָם. עַל מָה הָיוּ יְכוֹלוֹת לִסְמֹךְ הַדָּתוֹת, הַשִּׁירוֹת, מֶה הָיָה נוֹתַר בַּזִּכָּרוֹן, מֶה הָיָה יוֹרֵד לְטִמְיוֹן, מִי הָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר תָּחוּם בִּגְבוּלוֹת. אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה הֶכְרֵחִי? הַטַּעַם הַטּוֹב וְהַתְּבוּנָה מוֹרִים לִשְׁתֹּק עַל-אוֹדוֹתֶיהָ כְּעַל שַׁעֲרוּרִיָּה מֵהָרְבָדִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַחַיִּים. יְלָדִים נֶהֱדָרִים נוֹלָדִים בְּלֹא עֶזְרָתָהּ. לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְאַכְלֵס אֶת כַּדּוּר-הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְרַחֶשֶׁת רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת. אֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת טוֹעֲנִים כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת. בֶּאֱמוּנָתָם זוֹ יֵקַל עֲלֵיהֶם לִחְיוֹת, וְגַם לָמוּת. |
|
