 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שלושה שירים
חלי אברהם-איתן גיליון מס' 24 - אייר תשס"ט * 5/09 תשליך לאישה עִמְדִי עַל שְׂפַת הַיָּם רְאִי נַרְקִיס לִבֵּךְ מְפַתֶּה בְּיוֹפְיוֹ בְּשִׁכְרוֹן רֵיחוֹ רְאִי לִבֵּךְ בְּפָנַיִךְ הַיַּמִּיִּים נִשְׁטָפִים מִמֶּרִי, מֵעֶלְבּוֹן, מִכַּעַס, מִגַּרְגְּרֵי עָבָר וְהִיבְּרִיס גּוֹאֶה בָּרוּחַ הַמַעֲרָבִית מַעֲכִירִים טֶבַע אִשָּׁה שָׁרְשֶׁיהָ בְּמַיִם תִּיכוֹנִיִּים נָפְשָׁהּ בָּרוּחַ הַמִּזְרָחִית זוֹקֶפֶת קוֹמָה מַנְמִיכָה רוּמָהּ לְהִתְהַלֵּךְ בְּחָכְמָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת בְּעוֹלָם מַאְדִּים. הַיִי כְּצֶדֶף עַל הַחוֹף לְהִשָּׁטֵף מֵעֵת לְעֵת לִסְלֹחַ. הֲיִי יָם. מחזור אור, מחזור שיר ואישה רְאֵה, אֵיךְ יָם טָרַף תַּפּוּחַ-שֶׁמֶשׁ אֵיךְ עֲנָנִים אֲדֻמִּים צָבְעוּ דָּם אֶת פְּנֵי הַמַּיִם מָלְאוּ הַגַּלִּים מַלְאַכֵי אָוֶן אֲדֻמֵּי זָקָן וּפְנֵי כָּחֹל-עָמֹק בְּתוּגַת-עֶרֶב נִצְבָּעִים לְבָנָה עֲגוּמָה פְּגוּמָה מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ מְבוֹאָהּ עוֹטָה עֲנָנִים סְגֻלִּים כַּשַּׂלְמָה בַּחֲלוֹף יוֹמָהּ לַיִל יוֹרֵד אֶל קִרְבָּהּ וְעֶצֶב אִשָּׁה כְּיֵין תַּרְעֵלָה מְחַלְחֵל לַוְּרִידִים יָם מִתְכַּהֶה וְקֵץ לָאוֹר לַיְלָה נִצָּב כְּנֶצַח אַךְ שַׁחַר יַעֲלֶה וְשֶׁמֶשׁ תִּמְשֹׁל בַּגּוּף הַנִּשְׁטָף בָּאוֹר וּמִתְעַגֵּל מֵעֵת לְעֵת בִּפְעֹם הָרוּחַ לְבָרֵךְ שַׁחֲרִית בִּרְכַּת מְשׁוֹרֵר מְעַרְטֶלֶת טֶפַח מִלִּים מְרַקְּדוֹת לְזֹהַר עָלִים מְרַצְּדוֹת בִּפְנִינֵי טַל חָפְשִׁיּוֹת מִן הַיָּד אֲשֶׁר גָּלְמָה צוּרָתָן וְנִבְצָר הַשִּׁיר הַנּוֹלַד מִבִּינַת מְיַלֶּדְתּוֹ כְּמוֹלָד הַיָּרֵחַ הַנִּגְלֶה וְנִסְתָּר שמש מאפירה לתלמידיי בתיכון רבין מודיעין כֻּלָּם סָחַף לִקּוּי הָאוֹר צֵל עָבִים חַם מִסְתַּנֵּן לִתְהוֹם-הַנֶּפֶשׁ. תַּלְמִידֵי בֵּית-רַבִּין נוֹהֲרִים לִצְפּוֹת בְּגוּף הַחַמָּה הַלָּקוּי בְּמִלְחֶמֶת מְאוֹרוֹת נִצְחִית. לְבַדִּי בַּחֲדַר הַלִּמּוּד הָאֲפְלוּלִי מוּל כִּסְאוֹת רֵיקִים מִסְתּוֹפֶפֶת מִפְּנֵי הַלִּקּוּי הַקִּיּוּמִי וְאֵין כְּנַף שְׁכִינָה בְּקֶרֶן זָוִית. לוּחַ בָּהִיר נִמְלָא אוֹתִיּוֹת דְּיוֹ יְרֻקּוֹת מְצַיְּרוֹת הֲלַךְ-נֶפֶשׁ בְּלִקּוּי מֶמְשֶׁלֶת יוֹם. חֲמוּשִׁים מִשְׁקָפַיִם כֵּהִים נוֹשְׂאִים רָאשִׁים נִפְעָמִים מֶחֶשְׁכַּת-הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַנִּכְבָּשׁ בִּזְרוֹעוֹת הַמָּאוֹר הַקָּטָן שָׁבִים נִסְעָרִים אֶל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הַשִּׁיר שֶׁל חַיִּים נַחְמָן בּוֹ מָצָאתִי מִפְלָט מִשֶּׁמֶשׁ לְקוּיָה לְנַחֵם לָעָטְפָם רוּחַ חֲדָשָׁה כְּצֵידָה לְלִקּוּיֵי חַיִּים. אפריל 2006 |
|
