 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
צרור שירים
עוזי שכטר גיליון מס' 26 - אלול תשס"ט * 9/09 רעך
ֹשָמַיִם פּוֹלַחַת צִפּוֹר? מְלַחֵךְ גְּחוֹנוֹ עָפָר עֵינָיו כָּהוּ רְאוֹת הַתָּחוֹּש צִפּוֹר זְחִילָתוֹ בְּעוֹרְקֵי מְחִילוֹת חֲשׁוּכוֹת עֵת תַּמְרִיא תְּהוֹם וְכֵפִים טוֹבֶלֶת בִּתְכֵלֶת וָאוֹר ? וְאַתֶּם רֵעַי, ֹשָאֲלוּ נָא בְּלִבְּכֶם: הַנּוּכָל רְאוֹת בְּזוּלַתֵנוּ אֶת עַצְמֵנוּ? ריחיים אֶבֶן רֵחַיִם אֲפֹרָה טָחֲנָה גַּרְגִּירֵי חִטָּה כָּתְשָׁה זַיִת לְשֶׁמֶן - הִכְּתָה בְּהֶבֶל מֻכְתֶּמֶת נִשְׁחֲלָה עַל סְלִילֵי-גֵּנִים דּוֹר לְדוֹר יַעֲבִירוּהָ בְּנֵי-קָיִן רָבִים וְרַבִּים סוֹבְבוֹת הָרֵחַיִם זוֹרוֹת פִּירָנוֹת עַל הָאָרֶץ הַר, מִישׁוֹר וְנָחַל תְּקוֹנֵן אַרְצִי דְּמוּמָה בְּטֶרֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֲפֹרָה תִּדְמַע תְּנֵנִי פַּת רֵחַיִם שֶׁלְּךָ אֱלֹהַי. סֻכָּתֵנוּ צָמְחוּ זְמוֹרוֹתֵינוּ כִּסּוּ סֻכָּתֵנוּ נִקְלְעוּ יַחְדָּו וְלֹא מָתְקוּ אֶשְׁכּוֹלוֹתֵינוּ חָלְפוּ הָעוֹנוֹת שָׂרִיגִים הֶאֱפִירוּ מָתְקוּ עֲנָבֵינוּ לִטְעֹם אַהֲבָה וּבָגַרְנוּ בָּהּ לְאוֹהֲבָהּ בְּחַגְוֶיהָ תִּכְמַהּ חֵרוּתָהּ נַתִּיר קְנוֹקְנוֹת נְשַׁחְרֵר אַט בִּכְאֵב לֶאֱחֹז שָׁמַיִם וַעֲלֵינוּ נוֹגְעִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ נָעִים יַחְדָּו בָּרוּחַ לְזִמְרָת הַלְלוּיָהּ. |
|
