טַבַּעַת וַעֲנִיבָה

מנחם מ' פאלק

גיליון מס' 1 - תשס"ו * 2006

אותָהּ הַטַּבַּעַת מֻזְהֶבֶת הָיְתָה
כְּמו הַיָּמִים שֶׁחַשְׁתִּי בִּמְחִיצָתְךָ
אותִיּות שִׁמְךָ מְשֻׁלָּבות, בְּלועֲזִית
עַל רֶקַע שָׁחר.
הִתְאַמְתִּי אותָהּ לְאֶצְבָּעִי, וְהִיא מַחְלִיקָה -
לא לְאַבְּדָהּ, לא לְאַבְּדָהּ.
הַיּום שְׁזוּרָה הֵיטֵב בֵּין הַמַּפְתְּחות
לְצַד חַמְסָה, וְעַיִן הָרָע וְיָד קְמוּצָה לַמַּזָּל.
טַבַּעַת לא שִׁמּוּשִׁית
שֶׁתּורֶמֶת מִמִּשְׁקָלָהּ לַצְּרור -
וְהִיא אִתִּי בְּפֶתַח כָּל כְּנִיסָה.

מֵאֲחורֵי דֶּלֶת חֲדַר הַשֵּׁנָה
תְּלוּיות הָעֲנִיבות,
אַחַת בְּפַסֵּי כָּחל וּתְכֵלֶת
אֲלַכְסונִים וּמְעֻיָּנִים.
הִיא הָיְתָה שֶׁלְּךָ.
קָשַׁרְתָּ אותָהּ פַּעַם אַחַת
בַּיּום שֶׁהובַלְתָּ אותִי לַחֻפָּה.

שָׁנָה וָחֵצִי אַחַר כָּךְ
אֲנִי הובַלְתִּי אותְךָ
בַּיּום שֶׁנִּפְרַדְתָּ מִזִּכְרונות הַמַּחֲנות
עֲלֵיהֶם לא סִפַּרְתָּ הַרְבֵּה.

טַבַּעַת מַכְבִּידָה עַל סֶט שֶׁל מַפְתְּחות
עֲנִיבָה יְתומָה, כְּחֻלָּה, וּפְתוּחָה
וְאַתָּה אֵינְךָ.

(מתוך "שבעה ימים של זעם, עמ' 88, הוצאת צור-אות ואור שלם, 2005 )