שלשה שירים לימים נוראים

רון גרא

גיליון מס' 27 - מרחשוון תש"ע * 10/9

יום הכיפורים

במלבוש שבת
רחוץ בשער הקדושה
נכנס.

זולגים חיי לנגד
עיני.

החטאים עולים בסולם,
השעונים מאיצים בזמן,
המצוות אף הם רחוצות
מתכנסות.

לו יכולתי לפרוש חטאי
לפרוסות:
עבות,
דקות,
לעכל אותן אחת לאחת,
לגמול עצמי
לא ביום אחד.

כך גם את המצוות.


בן אלול לתשרי

בן אלול לתשרי מורכן המבט.
מתקבצות חרטות ברעידת מיתרים.

בין אלול לתשרי געגועי נכלאים.
רווי העולם באימת איתנים.

בין אלול לתשרי מתקצרים הימים.
מקשיב לקולו של הזמן,
לזיק התבונה הפורש חסותו
עלי.


יום הכיפורים

עוד תשרי ועוד תשרי
שנה אחר שנה.
בין אבני רחיים נטחן שם ליבך.
אלוהי השכחה אינו שוכח מלות שבועה
והבטחה אשר הבטחת אתה
לעצמך.

חרדת גורל כאזעקה נשמעת
בין אגלי זיעה וחרטה.
באגן התוכחה פורטת זעקה
על נימים מנשמתך
החצויה.
פורעת פירעונות בלחוך
האש דפנות השכחה.