 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שני שירים
עוזי שכטר גיליון מס' 27 - מרחשוון תש"ע * 10/9 שעת בוקר שלנו
שְׁעַת בֹּקֶר וְהַשָּׁרָב בַּחוּץ נָסוֹג בְּבֶהָלָה מֵרוּחַ יָם קְרִירָה שֶׁפָּשְׁטָה לְפֶתַע עַל הַכְּרַךְ, שָׁעָה יָפָה לְמַחְשָׁבוֹת מְאִירוֹת עַל חַיֵּינוּ רוֹוִים תֵּה מַרְוָה וּדְבַשׁ בְּרֹךְ מַבָּטֵינוּ שָׂחִים בַּשֶּׁקֶט הַמֵּאִיר טֶרֶם צֵאת אֶל יוֹמֵנוּ והִנֵּה כְּבָר נְמוֹגָה לָהּ חוֹלֶפֶת הַשָּׁעָה אָז מֵאַיִן עָלוּ וּבָאוּ מַחְשָׁבוֹת עַל מָוֶת? וְאַתְּ כְּבָר רָצָה אֶל נַפְתּוּלֵי זְמַנַּיִךְ הַמִּתְפַּצְּלִים לוֹקַחַת עָלַיִךְ זְמַנִּים שֶׁל יְדִידָה יְקָרָה לָךְ בִּמְאוֹד דּוֹחֶסֶת לְתַרְמִילֵךְ עוֹד וָעוֹד, חַיֶּבֶת לְהַסְפִּיק הַכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא הָאֲדָמָה אֶל צִלָּה וְגֵוָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ תְּדַלְּגִי פְּעָמַיִךְ בְּמַעֲלֵה בַּת-גְּדִיּוֹת לְלֹא לֵאוּת וְרַק פֵּאָה וְשִׁכְחָה תְּלַקְּטִי לָךְ כַּעֲנִיָּה כַּשָּׁעָה הַזּוֹ שֶׁלָּנוּ. לשכוח ולזכור אֲנִי מְנַסֶּה לִשְׁכֹּחַ אֶת אוֹתָן הַמִּלִּים וְאֶת עִקְּבֵי שְׁתִיקָתְךָ הַמָּרִים אַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ צְעָדַי לְכָל שֶׁאֵלֵךְ הֵמָּה וּמַבָּטְךָ אָז - מְלַחֲכִים בְּמַעֲמַקַּי כְּשֶׁמֶשׁ כֵּהָה חֲמוּרָה וַאֲנִי אֶזְכֹּר דְּבָרֶיךָ עַל אַבִּיר הָאוֹר אֲשֶׁר בִּנְגֹּעַ סוּסוֹ אָרֶץ הָיְתָה נְבִיעַת מַיִם חַיִּים זַכִּים שֶׁכִּבּוּ אֶת לֶהָבוֹת הַשְּׁחוֹר בִּנְגֹּעַ הַמָּוֶת בָּאָרֶץ וְהֵנִיסוּהוּ וְהַמַּיִם הַחַיִּים הָיוּ זִהוּרֵי אוֹר שֶׁלֹּא יִגָּמֵר. |
|
