 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
המסע
יוסף עוזר גיליון מס' 27 - מרחשוון תש"ע * 10/9 הוֹ, נָסַעְתִּי לְמוֹרָה שֶׁלִּי מִכִּתָּה ב',
לְארוֹת אֶת הַיַּלְדוּת מְעֻקְצָהּ וְעַד דֻּבְשָׁהּ כַּמָּה הִזְהִירַתְנִי הַמּוֹרָה בַּטֶּלֶפוֹן: יוֹסֶלֶה, לֹא הָיוּ אָז תְּמוּנוֹת צִבְעוֹנִיוֹת, עָלוּל אַתָּה לְזוֹכְרֵנִי מְאַלְבּוֹמְךָ בְּשָׁחוֹר לָבָן סִפַּרְתִּי לָה שֶׁהוֹרַי נִפְטְרוּ, שֶׁהִסְפַּקְתִי כְּבָר לֹא לְהָבִין וְשׁוּב לֹא לְהָבִין, בַּחֲזָרוֹת הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁלוֹמְדִּים בַּיְשִׁיבָה (אָבִי הָיָה מוֹרֶה וְהִיא וּבַעְלָהּ מוֹרִים) הִיא התְרְתָה - הַזְּמָן נוֹטֵר וְנוֹקֵם וְשֶׁפַּרְפָּרִים מֵתִים, דּוֹהִים. כְּמוֹתָם הַזִּכָּרוֹן הַתָּקוּעַ כְּסִכָּה עַל הֶעָבָר. אָמַרְתִּי לָהּ שֶאָבֹא עִם הַיְלָדִים וְשֶׁלָמַדְתִּי דְבָרִים שֶׁאִבַּדְתִי, שֶׁלָמַדְתִּי נְהִיגָה, שֶׁאֲנִי עֲדַיִן מְדַּבֵּר בַּכִּתָּה הִיא צָחֲקָה: אָז אַתָּה מוֹרֶה בְּעַצְמְךָ! וְהִתְפַּלְסָפְנוּ עַל הַדִּבּוּר, הַדִּבּוּר, הַדִּבּוּרִים הִיא דִּבְּרָה עַל הַצָּמָא וְהָרָעָב, לֹא לְתָּעֵד לְעֹלָם. לִשְבֹּעַ מְהַיֵּשׁ כִּי מִלְחַמוֹתֵינוּ רְעֵבוֹת. הוֹ, אֲנִי, הוֹדֵיתִי שֶׁהָיִתִּי חַיָּל וְשֶׁבַּזְתִי לְלִמוּדָי בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה וְנִכְנַסְתִי כְּמוֹ שֶׁסוֹנְטִים בִּי: מַמָּשׁ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְׁכִינָה הַמּוֹרָה בַּטֶּלֶפוֹן נִדְהֶמֶת - מַה קָרָה, הַיֶּלֶד מְגַלֶּה סִימָנֵי נְטִישָׁה וּקְדוּשָׁה?! שָׁה, שָׁה, הִיא חַרְזָה. כְּאִלּוּ שָׁמְעָה צְלִיל עָמֹק לְהַקְשִׁיב: שָׁה, שָׁה, וְהַתִּינֹקֶת בְּדִיּוּק צַעֲקָה צְעֲקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה וְנִדְחַקְתִי לַשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע וְעָשִׂיתִי תְּנוּעַת זֵרוּז שֶׁכְּבָר יַשְׁתִּיקוּ אוֹתָהּ ...וְאֵיךְ הָיִיתִי הֲמוּמָה כְּשֶׁהִגַּעְתָּ, אָז! בְּכִתָה ב', לְטִיּוּל, עִם חֻלְצָה לְבָנָה בִּשְׁנַת 1960! כְּשֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ טְלָאִים כָּאֵלֶּה וּבְּרוּדִים וַעֲקוּדִים ! מוֹרָתִי סִפְּרָה לִי ! כָּל הַלַּיְלָה תָּפְרָה אוֹתָהּ אִמְּךָ, מְחֻלְצָה שֶׁל אַבָּא שֶׁלְּךָ. הוֹ יַלְדוּת, הוֹ דֻּבְשָׁהּ הוֹ עֻקְצָהּ, אָז הִנֵּה, נָסַעְנוּ לְבֵיתָהּ, לְדֶרֶךְ הַיָּם, בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל בְּחֵיפָה מוּל הַתְּהוֹם הַמְּיֻעֶרֶת שֶׁבֵּין הָר לְהָר (שָׁם גָּר הַסּוֹפֵר א.ב.יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה רָגוּעַ) וְיָם הַיְּהוּדִים הִבְרִיק מִמַּיִם רַבִּים וְהִסְתִּיר אֶת הַמֶּלַח שֶׁבּוֹ (הוּא יִצְדק, הַמַּצָּב גָּרוּעַ) וְאָכַלְנוּ זִכְרוֹנוֹת וְעִגַלְנוּ פִּנּוֹת בַּדִבּוּר הַמָּתוּן וְסִמָּנוּ סִימָנִים חֲרִישִׁיִים, אִישׁ בְּמַסְוֶה לְעַצְמוֹ - לַמּוֹשָׁב לֹא הָיָה כְּבִישׁ, רַק אבק, אבק, בְּמוֹשָׁב אדירים לֹא קִבְּלוּ מִכְסוֹת כִּי נִרְשְׁמוּ לְחִנּוּךְ עַצְמָאִי, אֵיזֶה צְחוֹק זֶה הָיָה : עָשׂוּ לֶחֶם בַּטַּבּוּן כְּמוֹ בְּהָרֵי הָאַטְלָאס. וְכַמָּה נִפְלָאִים דַּרְכֵי הַוִּידְּאוֹ וְשֶׁהַגֶּנוּם הָאֱנוֹשִׁי כְּבָר פֻּעְנָח וְאֵיךְ עוֹד מְעַט יִהְיֶה מְיֻשּׁן כָּל הַמִּנְהָג לָמוּת. הִתְלוֹנֵן בּעֲדִינוּת אבידור בַּעְלָהּ - עַל רָב שֶׁמַסְפִּיד עִם הַמַּנְגִינָה הַזּוֹ מִימֵי הַגֶּטוֹ וּכְשֶׁנִכְנָסִים לְבֵית כְּנֶסֶת, אֵין שְׁטִיחִים רַק שָׁיִש, כְּמוֹ בְּבַּנְק אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר לֹא שָׁמְעָה אֶת כָּל שֶׁנִזְכַּרְנוּ בְּלכְתנוּ בַּדֶּרֶךְ וּמִמָּה שֶׁתָקוּעַ כְסִכָּה וְדָּהָה וְנִשְׁאָר וּמִמָּה שֶׁאִלף אבידור (מְנַהֵל בֵּית סֵפֶר) בַּעְלָהּ שֶׁל מוֹרָתִי, עַל אבי וְאִמִּי וְעַל תִּקְווֹת הַחִנּוּךְ הוֹ שֶׁמֶשׁ, אֵיךְ הַיָּם הָיָה נִרְאָה כְּמוֹ מַרְאָה שְׁחוֹרָה נֶחְרְדָה הַמּוֹרָה נָעֳמִי - אָז מַה תֹּאכְלוּ ? שׁוּם דָבָר ? וּמַיִם? תִּשְׁתּוּ? שָׁתִינוּ. וְהֶרְאֲתָה לִי תְּמוּנָה שֶׁלִּי עַצְמִי, עִם הַיָּד עַל הַמֹתֶן וְהַמַּרְפֵּק בּוֹלֵט וְנָתְנָה פֵרוּשִׁים נִפְלָאִים ואבידור חִייּךְ וְאָהַב שִּׁיר: אַתָּה מְשׁוֹרֵר ! וְצִלַמְתִי כִּי חָשׁוּב כָּל דָבָר לְתָּעֵד וְמוֹרָתִי אָמְרָה נוּ, נוּ, בְּמַבָּט יְפֶה לֵב וְסָמוּי כְּמוֹ מַלְאָךְ שֶׁעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ אוֹכֵל אַחַר חֹדֶשׁ בְּצִלְצוּל טֶלֶפוֹן הִיא אָמְרָה נִפְטָר, פִּתְאֹם, אבידור: צָעֲדְנוּ בְּנָחַל יָפֶה אֶחָד, יָפֶה כְּמוֹ כָּל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל כֻּלָה וְהוּא הָיָה יָפֶה, וְעַכְשָׁיו אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָהֶם תְּמוּנוֹת מְתָעֵד לָהֶם מְעַתֵד לָהֶם מַזְכִּיר לְעַצְמִי זִכָּרוֹן. אב, תשס"ב |
|
