 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ארבעה שירים
יעקב ברזילי גיליון מס' 28 - כסליו תש"ע * 11/09 בְּהֶסַּח הַדַּעַת
בְּהֶסַּח הַדַּעַת נָשַׁקְתִּי לִצְלָלִית שֶׁקֻּפָּה שֶׁדִּמִּיתִיהָ לְבָבוּאַת כִּמְהוֹנִי הַגָּנוּז, וַאֲנִי שָׁעוּן עָלֶיהָ כְּאִלּוּ הָיְתָה עַמּוּד תְּשׁוּקוֹתַי הַנִּסְתָּרוֹת. בְּעִקְבוֹת הַזְּמַן הָאָבוּד שְׁנוֹתֵינוּ הַיָּפוֹת כְּבָר יָצְאוּ לְגִמְלָאוֹת. סוּפוֹת הַחוֹל, מִזְּמַן טִשְׁטְשׁוּ עִקְבוֹתַיִךְ גַּם הַגַּשָּׁשִׁים הָלְכוּ לְעוֹלָמָם. וְאִם שָׁם, בְּמִדְבָּרִיוֹת אֵין תִּקְוָה עֶרְגוֹתַי לָךְ כָּרֵי דֶּשֶׁא יִהְיוּ לְמִרְבָּץ אֲהָבִים, יְהִי נָא חֵיקֵךְ הַזָּנוּחַ בֵּין שְׂדוֹתַי הַנִּזְרָעִים. מִי שֶׁלֹּא אָהַב מִי שֶׁעֵינָיו כְּבוּיוֹת, מִתְפַּיֵּס עִם הַקּוֹלוֹת. מִי שֶׁאָזְנָיו עֲרֵלוֹת, מִתְאַהֵב בְּמַרְאוֹת. אַךְ מִי שֶׁלֹּא אָהַב מֵעוֹדוֹ כָּמוֹהוּ, כְּמִי שֶׁלֹּא נוֹלַד. שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקָה עָמַדְנוּ מִתַּחַת לַחֻפָּה וְעָנַדְתָּ טַבַּעַת עַל אֶצְבָּעִי. אַחַר-כָּךְ, שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת. כֹּל יוֹם נִמְרַחְנוּ בִּדְבַשׁ וּמִלֵּאנוּ הָאַמְבַּטְיָה בְּיַיִן תּוֹסֵס. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים הֶאֱפִירוּ שַׂעֲרוֹתַי וְגַם אַתָּה לֹא הוֹלֵךְ עוֹד זָקוּף. לֹא פַּעַם אַתָּה מוֹעֵד וַאֲנִי לְךָ כָּרִית לְהִשָׁעֵן וּכְשֶׁחֲמָתְךָ בּוֹעֶרֶת אֲנִי גְּלוּלַת הַרְגָּעָה. אֶמֶשׁ רָאִיתִי אוֹתְךָ סוֹעֵד עִם דֻּגְמָנִית צַמֶּרֶת, אֶפְשָׁר שֶׁיָּצָאתִי מֵהָאָפְנָה.  |
|
