 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
וְזָכַרְתִּי, וְהִזְכַּרְתִּי
מחזור שירים לשכונת בתי סיידוף, שכונת ילדות הרצל חקק גיליון מס' 2 - תשס"ז * 2006 פצעי אוהב
הַכּל מְדַמֵּם .אֶת הַכּל רָאִיתִי עַתָּה, שׁוּב, וְהֵבֵאתִי אֶל לִבִּי, וְהֵבֵאתִי אֲלֵיכֶם, מְקומות וְשָׁנִים, פָּנִים בְּפָנִים, אֵשׁ וַעֲנָנִים, וְהַכּל עוד פּועֵם אַתֶּם רְאִיתֶם הָאֲבָנִים הָיוּ שָׁם מְחַכּות כְּמו הִתְחַבְּרוּ זו לַזּו, בַּכְּאֵב, כְּמו הָיוּ יַחַד לְהַר, וְאותִיּות עֲלֵיהֶן מֵאותָם יָמִים, סְפוּגות בְּדָם שֶׁיָּבַשׁ, בַּדְּבַשׁ, שֶׁעֲדַיִן נִגָּר, וּבָאתִי אֲלֵיהֶן, הִגַּעְתִּי עַד לִבָּן, עַד לְכָאן. לְשׁונִי דָּבְקָה לְחִכָּן. וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַנְּגִינָה הַיְּשָׁנָה, עַל הַפַּחִים, הַבַּרְזִלִּים, בֶּכִי הָרוּחות. אֵלֶּה הָאֲבָנִים שֶׁלִּי וְאֵלֶּה הַמַּכְאובִים שֶׁלָּכֶם: רָאִיתִי אֶת הַלּוּחות  בית סיידוף מַשִּׁיב הָרוּחַ הֵיכָן הַשֶּׁמֶשׁ, הֵיכָן הַשָּׁמַיִם. הַחֲלוּדָה בַּגְּזוּזְטְרָאות הָיְתָה אֲדֻמָּה יותֵר. כְּמו שְׁקִיעָה. מְלֵאָה הוד. מְלֵאָה דְּמָעות. בָּאֲוִיר אותו שֶׁקֶט קָפוּא, מַחְנִיק בַּגָּרון. זֶה הַלַּחַן שֶׁל הַצִּמָּאון. תורת הזמן דּור אָבוּד שָׁלַח אותִי לְכָאן, דּור שֶׁלּא רוצֶה לָמוּת. שֶׁמְּחַפֵּשׂ בַּמְּעָרות , בַּלְּבָבות, לָתוּר אַחַר מְגִלָּה עַתִּיקָה, אַחַר מְגִלַּת הַמֶּלַח שֶׁנּותְרָה , שֶׁצּורֶבֶת, מְצִיקָה, וְחַיַּי שֶׁנּודְדִים וְעֵדִים בְּאַלְפֵי הֵדִים שֶׁרועֲדִים: אַל תִּפּל רוּחֲכֶם זֶה אותו לַחַן אותו בְּכִי שׁותֵת נֶאֱמָן, בְּכִי שֶׁל יֶלֶד קָטָן, שֶׁצּועֵק בְּשֶׁקֶט, שֶׁיֵּשׁ לו לַחַשׁ גָּנוּז מִימות עולָם, שִׁיר בְּרֵאשִׁית עִם מוּבָן זו תּורַת הַזְּמַן לבקש חלום מזמן אחר מִן הַבּור הִגַּעְתִּי לְכָאן, מִשָּׁנִים שֶׁל נְחָשִׁים, שֶׁל עַקְרַבִּים אַחִים זָרִים מָכְרוּ אותִי, הַחֲלומות שֶׁלִּי הָיוּ שַׁיָּכִים לִזְמַן אַחֵר בָּאתִי לְבַקֵּשׁ אותו יֶלֶד, אֶת כֻּתָּנְתּו הָרְטֻבָּה, אֶת אֲלֻמָּתו שֶׁחִכְּתָה בַּצַּד, שֶׁרָצְתָה לְהִתְקָרֵב בִּכְאֵב עָמק, וָתֵּתַצַּב מֵרָחוק בָּאור בַּיְּאור לְבַקֵּשׁ לַחְזר, לְבַקֵּשׁ לִי מָזור, לַחֲלם, אָלֶף בֵּית שֶׁיִּתְחַבֵּר, שֶׁיִּצַּק מִלִּים לִלְבָבות חֲצוּיִים כֵּן, בָּאתִי לְקַדְּשׁו, לְחַדְּשׁו, לְמַלֵּא אֶת הַבּור בְּמַיִם חַיִּים זה שִברכם, מדוע שברתם מִן הַצִּמָּאון נִשְׁלַחְתִּי - מִסִּדְקֵי הָאֲדָמות הַחֲרֵבות - אֲלֵיכֶם, עַכְשָׁו, לְנִשְׁמותֵיכֶם בּוכות, וַאֲנִי הֲרֵי פָּתַרְתִּי חֲלומְכֶם מִזְּמַן לְהָבִין אֶת שִׁבְרְכֶם לְפָרֵשׁ אֶת הָאותות: מַדּוּעַ שְׁבַרְתֶּם, אַחַי, אֶת הַלּוּחות באתי לשבור שבר רְאוּ אותִי בִּבְגָדַי הַבָּלִים, אוּלַי נַוָּד, אוּלַי נְבִיא אֱמֶת, אָח שֶׁשָּׁב מִנְּדוד שֶׁזּוכֵר לָכֶם טובות – וְזאת אמַר לָכֶם: בָּאתִי לְמִחְיָה, בָּאתִי לְהַשִּׁיב רוּחַ וְאִוְשָׁה, זַכָּה וְלוחֶשֶׁת, בָּאתִי לְהָפִיחַ לְטִיפָה רְטֻבָּה, לְהורִיד גֶּשֶׁם מִלָּה נִרְגֶּשֶׁת לַנְּשָׁמות, לָאָדָם, לָאֲדָמָה יְבֵשָׁה וְאִם חֲלומותֵיכֶם נָפוצוּ לְכָל עֵבֶר בָּאתִי אֲלֵיכֶם לְאַחות דְּבָרִים, לְאָחות וּלְאָח יְקָרִים, לְסַפֵּר הַכּל, לִשְׁבּר שֶׁבֶר נשמת האבנים אותָהּ נְשָׁמָה יְשָׁנָה קָמָה מִתּוכִי, מֵחַיָּתִי, וְלא נָשַׁמָּה הַצַּלָּקות וְהַשָּׁנִים לא מָחֲקוּ תִּכְלָתָהּ, כִּי בָּאָה לְהַצִּית אֲבָנִים,לְפורֵר לְאַבְקָנִים תִּפְאֶרֶת הַחֲלוּדָה שֶׁכּה יָפְתָה וְדִמְעָתָהּ רָאֲתָה הַכּל, וְתִקְוָתָהּ נָצְצָה: וְכָל לִבַּת הַיְּקוּם בְּפֶתַע פָּרְצָה, הִלַּת קְדוּמִים נִשְׁחֲתָה, אֵיזו בְּעָתָה, אֵיזו יְקִיצָה - לְרֶגַע קָפְאוּ רַגְלַי, כְּמו נִמְחֲקוּ נִשְׁחֲקוּ מְקומות, שָׁנִים כִּי הָיָה הַשֶּׁבֶר כְּפורִי, כָּחל בְּצֶבַע הַזְּמַן הֶעָמק,קַרְחון גָּדול: כְּמו קַמְתִּי וְהֻשְׁלַכְתִּי לְצִיָּה, לְצִנָּה, לְבור הָיִיתִי זָר, זָר לַכּל האש כבתה הַצַּלָּקות זוכְרות אוּלַי, הַנְּשָׁמָה רואָה הַכּל אַחֵר וְאֵין אִישׁ וְאֵין אֵשׁ: אֵיפה אָנוּ, אֵיפה הָיִינוּ מַדּוּעַ כָּלָאנוּ אֶת הַיּפִי שֶׁבָּעַר בָּעֲצָמות, בַּנְּשָׁמות, מַדּוּעַ הִפְסַקְנוּ לִבְכּות כָּל הַשָּׁנִים, מַדּוּעַ כִּסִּינוּ בְּאָבָק אֶת הַזּהַר שֶׁקָּרָא לָנוּ, שֶׁנִּצְנֵץ, שֶׁהִבְרִיק מַדּוּעַ בִּזְבַּזְנוּ אֶת חַיֵּינוּ לָרִיק ? לראות לפנים, לזהות הַשָּׁמַיִם יִשָּׁאֲרוּ לְעולָם הַשָּׁמַיִם כְּמו הָיוּ מֵעולָם אֲבָל מַבָּטָם אַחֵר: וְזֶה הָרֶגַע,לִקְרַב, לא לְוַתֵּר, בּואוּ נַבִּיט יַחַד כְּפֶשַׂע מִכּוס הַיְּגונִים עַד נִשְׁמַת הָאֲבָנִים, עַד הַתְּזוּזָה בַּגְּזוּזְטְרָה, הַקִּיר הַדָּהוּי, עָמק בִּפְנִים, לָעמֶק, לְסמֶק הַיּפִי הֶחָבוּי הַצְּבָעִים כָּל כָּךְ רוצִים לִבְער כְּלַפִּידִים בְּראשׁ הָהָר, לִבָּם דָּם, לִבָּם הַמִּתְקַלֵּף נִשְׁבַּר נְנַסֶּה לְהָבִין, לִרְאות פָּשׁוּט הִטַּהֲרוּ, הִתְכַּבְּסוּ, חַפְּשׂוּ, הָרִיחוּ חֶרְדַת הָרֵיחַ שֶׁל הַהִתְקַדְּשׁוּת: הִנֵּה סִירֵי הַחַמִּין שֶׁהִנַּחְנוּ בַּמַּאֲפִיָּה, מְחַכִּים לְלא הַסִּימָנִים כְּדֵי שֶׁתְּזַהוּ אֶת עַצְמְכֶם, תָּרִיחוּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמות אֶת הַיִּחוּד, הַקִּרְבָה, הָרַב שֶׁבַּמְּעַט אֶת רֵיחַ הַחַמִּין, נִיחוחַ פְּסוּקֵי הַשִּׁירָה, דְּרור יִקְרָא , קֶסֶם תַּבְלִין הַשַּׁבָּת, תַּבְלִין חַיֵּיכֶם אַתֶּם רְאִיתֶם  בית סיידוף כֻּלָּנוּ חַיִּים כָּל הַלַּיְלָה בָּכִיתִי אִתְּכֶם, הֲיִיתֶם אִתִּי עִם כָּל יַלְדוּתְכֶם, וַאֲבותֵיכֶם, וּבורותֵיכֶם, וּבִגְדֵיכֶם, וּכְשֶׁקַּמְתֶּם הִכָּה אותִי, הַבּקֶר אֶת כָּל הָהָר, כְּסוּמָא - מְגַשֵּׁשׁ תּועֶה הֶעָנָן, מְמַשֵּׁשׁ, דְּמָמָה כִּסָּה שְּׁכוּנָה קְסוּמָה, עַד מַרְגְּלות הֶעָבָר וְהָיוּ עַל שְׂפָתַיִם שִׁירֵי תּודות הֲפָשַׁט הַזְּמַן בִּגְדֵי חֲרָדות? וְרָאִיתִי עַצְמִי בִּבְרַק הַדִּמְעָה: לְבַדִּי אֲנִי לְבַדְּכֶם, מִתְגַּלִּים, יָפִים וְחולִים קִמְעָא קִמְעָא וְהָיָה כְּבוד הַזְּמַנִּים פַּחַד גָּדול, נִפְלָא וְיָפֶה, רַק לִרְפוּאַתְכֶם, רַק לִלְבַבְכֶם הָרָפֶה אֲנִי צופֶה: כִּי מורָא הָהָר הֶעָשֵׁן, שׂורֵט הָאור הַמְּדַמֵּם: מִי יָבוא עִמִּי לַעֲלות בָּהָר, וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ פּה הַיּום לְמַעַן חַיֵּינוּ בָּאנוּ, לְמַעַן הַשֵּׁם – אַחִים לַדֶּרֶךְ, מְחַפְּשִׂים חם, מְבַקְּשִׁים תּם לִמְצא אֶת הַקּוד וְהַזֶּהוּת, לְזַהות סִימָנִים בֵּין הַבְּרָקִים הָהֵם, אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, וְהָעֵדוּת: כֻּלָּנוּ חַיִּים הַקּולות חוזְרִים, רואִים אותָם לְכָל הַמַּנְגִּינות הָיוּ אותִיּות מְתֻקּות, הָיוּ שְׁתִיקות, וְאותָן קָרָאתִי, וְאותָן זָכַרְתִּי, עַל שִׂפְתֵיכֶם זֶה הָיָה הַפָּטֶפון מֵעַל, וְהַבְּכִי הַקָּדושׁ נִשְׁמַע לָהּ, שָׁם שָׁכְנָה רוּחֵנוּ, הַשְּׁכוּנָה שֶׁל מַעְלָה עַד בֵּית הַכְּנֶסֶת, נִגּוּן שֶׁשּׁובֵר שַׁעֲרֵי רְקִיעִים מַקְהֵלַת תְּפִלָּה, מַרְאֶה שִׁפְחָה מְחָרֶפֶת נַפְשָׁהּ עַל זִכְרונָהּ, מַרְאֶה שִׁירַת הַיָּם פָּטֶפון שֶׁשָּׁר עַד הַהֵיכָל, עַד הַיְּצִיעִים פַּסְקול שֶׁל חל וְקָדָשִׁים: אַחֲרֵי הָעולָם, אַחֲרֵי שִׂמְחַת תּורָה, אַחֲרֵי פָּרָשַׁת קְדושִׁים, אֱמור לָהֶם: אֵלֶּה לִפְנֵי הַכּל, אֵלֶּה הַחֲלומות, בָּאנוּ כִּבְנֵי מָרון, וְנַעֲבר חוּשִׁים, זִכָּרון, זִכָּרון, עַד פֵּשֶׁר, עַד נָבִין אַחֲרֵי מות שליח ציבור ואין דיבור לִבְכּות, לִרְקד, חֶמְדַּת הַתְּפִלּות בְּמָחול, מִשְׁתּוקְקות, הֵן הַשָּׁבִים כְּבָנִים אובְדִים אֵינָם בּודְדִים בְּמועֲדָם, דִּינָם לִזְכוּת נֶחְתָּם הַכּל הופֵךְ לִסְצֶנות מִסֶּרֶט שֶׁנִּכְתַּב מִזְּמַן: כָּמוהוּ אובֵד בָּאתִי לְכָאן, חוזֶלִיטו קָטָן קול קְטִיפָה מְרַפֵּא לְבָבות: חוזֶלִיטו שָׁר לִי "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" חוזֶלִיטו עָטוּף בְּטַלִּית וְאֵינו מַחְשֶׁה: "יִשְׂמַח משֶׁה", חוזֶלִיטו אַתָּה הַחַזָּן, לְשׁונִי קָפְאָה עַל הַמִּפְתָּן אֵיכָה אָשִׁיר כָּמוהוּ, מוּל הַהֵיכָל כָּךְ בָּכִיתִי וְשַׁרְתִּי כָּל הַלַּיְלָה, וַתְּכַל נִשְׁמָתִי, וַתְּכַל וְהִיא הָיְתָה גַּם בְּלִבְּכֶם, אַתֶּם עֵדַי רוּחַ מְרַחֶפֶת, קָמִים לְחַיִּים שָׁנִים הָלַכְתִּי בָּרְחובות וְהִיא הָלְכָה אַחֲרַי שְׁכוּנָתִי הָלְכָה אַחֲרַי כַּצֵּל דְּרָכִים קְרוּעות, בָּלוּ נְעָלַי מִן הַדֶּרֶךְ, נִתַּר הַשְּׂרוךְ לַיְלָה רָטב, לַיְלָה קָסוּם וּמְפָרֵךְ, ואָרךְ, תְּמוּנַת עולָם נִסְדֶּקֶת, נִבְקַעַת, מִתְפַּעֲנַחַת לָרחַב, לָארֶךְ, לרְעָדָה, בְּפִיק לֵבָב, בְּחִיל הַמּרֶךְ, וקָשֶׁה לָקוּם מִן הַשֶּׁבֶר וְתַמּוּ, הֵנָּה הַתְּמוּנות לִתְעוּדָה וּבָאתִי, הֵנָּה הָאֶבֶן הָעֵדָה וְשַׁבְתִּי, לְאָן אָנוּ שָׁבִים: הַחורִים בַּקִּיר נותְרוּ, הַצַּלָּקות בַּלֵּב, גַּם הַסִּיד יודֵעַ כִּי דָּבָר אֵינו מֻבְטָח כִּי תֵּבֶל הַחֲלום נִפְרַךְ וְטָח פְּתִיתִים, פְּתִיתִים הַקִּיר נופֵל הַחֲלומות מֵּתִים קם לנצח, קסם השיבה הַמַּסָּע מְחַפֵּשׂ כּותֶרֶת, דֶּרֶךְ - זֶה לא טִיּוּל שֶׁמְּגַלֶּה עולָמות זֶה מַשָּׂא כָּבֵד, מַסָּע לְחֶבֶל הַטַּבּוּר שֶׁל כָּל הַחֲלומות - וְזָכַרְתִּי: עוד כֻּלָּנוּ כָּאן, כֻּלָּנוּ חַיִּים נִרְעַדְתִּי, מִן הַזְּמַן שֶׁנָּקַף, הָרִפְרוּף בַּגַּב, אֵשׁ הַצְּמַרְמרֶת עודָהּ אוּד, עודָהּ מְהַבְהֶבֶת, וְלוטֶפֶת, וְרַעַד לְגוּפָהּ, מְפַחֲדִים שֶׁיָּבואוּ, מִיָּמִים שֶׁל מַגֵּפָה, שֶׁל הִתְפַּכְּחוּת מִן הַתּהוּ וּבהוּ וְקָם גּוּפִי הַמֵּת מִן הַקְּרָשִׁים, וְקָם לְהָקִימְכֶם וְנָד הַיּפִי שׂוחֶה בְּמַיִם, נֶאֱחַז בִּי, מְרַחֵף, קָם לְנַצֵּחַ אֶת כָּל הַבּור, לְתַעֵד וּלְעַדֵּן הַפַּחַד הֶחָשׁוּךְ שֶׁל הָאור, הַיּפִי נִרְאֶה מְכֻשָּׁף מֵחִוָּרון בִּכְמִיהָה מְשִׁיחִית מְסַנְוֵר אֶת הָרוטְטִים וְהַתָּרִים, מְעַטֵּר יומַן שִׁיבָה בְּקוצִים וּבִכְתָרִים , אֶת כָּל הָאותִיּות בִּסְעָרָה, כְּמו תּורָה, זֶה הַיּפִי הַשָּׁמוּר לַצַּדִּיקִים הַשָּׁבִים לְקֶסֶם הַחֲזָרָה לְנִשְׁמָתָם, לִשְׁכוּנָתָם, לִזְכּר, לְהַזְכִּיר, לָשׁוּב לַזְּמַן שֶׁלּא יִתַּם השיבה לזמן, שיבה ללב זֶה הַזְּמַן הַפּועֵם, וְהֵשַׁבְתִּי הָרוּחַ, וַהֲשִׁיבותִי אֶל לִבְּכֶם - זֶה מִצְעַד הַמֵּתִים שֶׁקָּמוּ, מִצְעַד הַזּוכְרִים : אַלְפֵי עֵדִים מְדַמְּמִים נִשְׁמָתָם, דַּם חַיִּים בְּעצֶם הָרוּחַ לְנַצֵּחַ אֶת הַשִּׁכְחָה, אֶת הַבּהוּ נָשִׁינוּ, מַה, נְשָׁמָה, נֶחָמָה, כִּי קַמְנוּ, קַמְנוּ לִנְשׁם עַל פִּסְגַּת הַזּוכְרִים וְהַמְּשׁורְרִים, רוּחַ הָרִים רוּחַ כְּחֻלָּה מְלֵאָה מֶנְטָה , נְשִׁימָה לְבָנָה מִסִּיּוּד חָדָשׁ, חַפָּה מִמִּשְׁקָעִים, עֲמֻקָּה רוּחַ קַלַּת כְּנָפַיִם,שֶׁיּודַעַת לְרַחֵף וּלְנַצֵּחַ אֶת הַנְּשִׁיָּה, אֶת הָרִיק, לַחְשׂף עַד מְתם, עַד עֵירם עַד כִּלְיון הַתּהוּ יפִי בַּל יֶחְסַר מְלֵא הוד שֶׁנּושֵׁם קְדוּמִים וְיָבואוּ, כָּאן, שֶׁכֵּן, שֶׁלּא הָיָה כָּמוהוּ herzelh@postil.com |
 |
