שני שירים

וילהלמינה

גיליון מס' 30 - אדר תש"ע * 2/10

אל מול פני המלחמה החזקה

מדברי דוד ליואב בשלחו את אוריה החתי למלחמה בבני עמון (שמואל ב', י"א 15)

רקמותיךָ, מחמלי,
כמו צב
בלתי ממוגן,
רכות
מדַי
נוחות
לדריסת זדון
רגל,
פורצת
מבחוץ,

ולבך כבר מַחוץ.

לכן,
אל מול פני החזקה
עיבית
קשקשֵי חיפוייך.

ואולי זה גם הטעם
(המר למדי)
שחסמת דליפה,
ולו טיפה מפנימך,
מבעד למִקשת שריונך
העבָה?


יממה באור התנועה
עם שחר מוחי נעור
להניע לאלתר
את מרכז האור
ולפקוד על שרירַי-
אסירי התודה
ומשוחררי הכפיתה-
עבודה קדושה:
להתנער כארי
לעבודה הבריאה,
להצעיד קדימה
תפארת גופה.
גַפַי, כובדן
אזי מקלילות
לאורן היפה של תנועות,
מוציאות צעדים יגעים
במחול חפץ חיים
חושק ומגמיש
חומרים אפורים
בצבעי מסה חמה
מובילה בחוכמה
לרגיעת הלילה,
מדליקה תנועת אור חלומית-
פרפטום מובילֶה קצוב למנת
המתת של חיי.
19.12.09