 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
רחקך
עוזי שכטר גיליון מס' 31 - אייר תש"ע * 4/10 רחקך
רַחַקְךָ מִמֶּנִּי הֱבִיאַנִי אֶל חוֹף לָבָן נָטוּשׁ הַשְּׁבִיל מֵאֲחוֹרַי נִמְחַק יָם אָפֹר דַּבָּשׁוֹת גָּעַשׁ וְקוֹלְךָ מְרַחֵף מֵעָלָיו: הָרוּחַ לֹא נִפְגַּע בְּתוֹכְךָ לֹא עוֹד קַבָּיִים. בְּשֹׁכְבִי עַל הַחוֹל הַלַּח, צְדָפוֹת וּמֵדוּזוֹת מִתְכַּנְּסוֹת שְׁתוּקוֹת מֵעֲבָרַי סֶדֶק לֹא-מֻכָּר חָצָה רָקִיעַ אָפֹר נִבָּט לִי פִּתְאֹם כִּשְׁמָשָׁה עֲמוּמָה שָׁנִים הִתַּכְתִּי חוֹל נָקִי בְּרוּחִי קָרַמְתִּי עַל שְׁתֵּי קָרְנִיוֹתַי לְזַגֵּג לִי שָׁמַיִם, לְשָׁסְעָם?! חָגְתִי מַעְגָּלִי כְּחוֹנִי, סָבַבְתִּי הֵעַזְתִּי זִעְזַעְתִּי תְּרוּעָתִי סִיבוּב תְּקִיעָה וְעוֹד מֵאָה קוּרֵי סְדָקִים מְשֻׁנָּנִים הִשְׂתָּרְגוּ כִּסּוּ אִשּׁוֹנַי לְבוֹא מַפָּץ בָּא - תַּעֲרֵי רְסִיסִים נִגְּרוּ מֵעֵינַי צוֹפִיּוּת אוֹר וּתְכֵלֶת חֲדָשִׁים שׂוֹחֲקִים לִי דְּבָרָם חֶרֶשׁ: הַדֶּרֶךְ מְחַכָּה לְךָ תָּמִיד אֲפִלּוּ יֶחֱרַב כָּל הָעוֹלָם בַּשְּׁבִיל הַצַּר אַמְשִׁיךְ בַּדָּד מְסֻמָּן שָׁנִי עַז בְּמַפַּתִי חוֹצֶה אֶרֶץ הֲבָלִים וּרְעוּת רוּחַ. |
|
