רוח

רון גרא

גיליון מס' 31 - אייר תש"ע * 4/10

כשהרוח דוהרת
בשעט פרוע,

אומר האדם מחדרו
החם:
"זהו שיר הלל
זהו צחוק צוהל".

העני ,
בן בלי מעון
שומע רק נהי
ויגון.


חושב המשורר,
על רוח שעלתה על שרטון
ובידיה אוחזת
בדל של חלום.