 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירים מהספר 'לשירה נולדה'
הוצאת סער תש"ע שרה גרג'י גיליון מס' 32 - סיון תש"ע * 5/10 ההלך
מְפותֶלֶת הִיא הַדֶרֶך, בִּשְנֵי צְדָדֶיהָ צְנִינִים; וְיָגֵעַ הוא הַהֵלֶךְ – צועֵד הוא כְּבָר אַלפֵי שָנִים. קָמוט, בָּקוע עור פּנָיָו, עַל בְּשָרו נְגָעִים רַבִּים; אֲבַל מַבהִיק הוא אור עֵינָיו – מְלווֶה הוא מַלאָכִים. וכְשֶיַגִיעַ לִקְצֵה הַדֶרֶך הֵם יִשְאוהו אֶל אֲדונָם שֶיְרַפּאו בִּנְשִיקַת פִּיהו וִיחַבּקו בִּפְדות עולָם. הפיקדון שְאַל כִי תֵאֱרַךְ דַרכְךָ מְאד. לְגום לְאַט מִיֵין חַיֶיךָ. חוש אֶת טַעֲמָם הַמְיוחָד שֶל כָּל רֶגַע, כָּל חֲוָיָה: רֵיחו הַמָתוק שֶל הָרַךְ הַנולָד לְךָ, הַטוהַר וְהַפְּלִיאָה בְעֵינָיו, צַעֲדו הָרִאשון, רְכִישַת הַלָשון – הוקֵר כָּל מַטבֵעַ בְּזֶה הַפִּקָדון! כִּי בְּקָרוב הוא יֵצֵא לְדַרכו הַחֲדָשָה – ולְךָ – אֵין דֶרֶך חֲזָרָה. לַשִירָה נולְדָה זו השָפָה לַשִירָה נולדָה: כָּל אות – מַרגָּלִית, כָּל תֵּיבָה – מַשכִּית; ולִי לא נותַר אֶלָּא לְלַטֵּש, לְסַדֵּר, וְאֶת הַנְּיָר לְעַטֵּר. פיסת ארץ עַל פִּסַת אֶרֶץ זו הַזֱעִירָה רַבִּים הַצַיָירִים שֶרָשמו וְהַסופרִים שֶכָּתְבו אֶת יְצִירותֵיהֶם בְּדִמְעָה ובְדָם, וְרַבּות הֵן הַמְחִיקות – הֵם אֲבותֵינו, הֵם בָּנֵינו שֶהובְלו מִשְדֵה הַקְרָב אֶל שְדֵה הַקְבורָה לְמַעַן פִּסַת אֶרֶץ זו הַחֲבֵיבָה וְלא נותַר כחַ לִבְכות. הֲרֵי אֵין לָנו מִשְאָלָה אֶלָא לִחְיות עַל פִּסַת אַרצֵנו זו הַיְחִידָה. |
|
