 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שני שירי חוה
ענת זגורסקי שפרינגמן גיליון מס' 32 - סיון תש"ע * 5/10 חווה
מִישֶׂהוּ נִסֵּר אֶת ִסּוֹרְגֵי מְגוּרַי. גֶרֶם בֵּית-חָזֶה גַבְרִי, חטף צֶלַע שִׁחְרֵר אוֹתִי לַחָפְשִׁי בְּטָעוּת קָרָא לִי "חַוָּה" וְנֶעְלַם. מֵאָז אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמְשַׁחְרֵר הָאַלְמוֹנִי לִגְמֹל לוֹ. אחרי הגירוש גַּן עֵדֶן לֹא הָיָה מַשֶּׁהוּ משהו הַכֹּל בַּהֲרָצָה. הָרֹב טָעוּן תִּקּוּן, רַק רָמַת הַכְלוֹרוֹפִיל גְּבוֹהָה מֵהַיּוֹם. אָדָם לֹא הָיָה מְאַהֵב גָּדוֹל. חֲסַר נִסָּיוֹן קוֹדֵם. לְפָחוֹת טָעַמְתִּי פֵּרוֹת רַבִּים. אַחֲרֵי הַגֵּרוּש דָּבָר אֵינוֹ חָדָש עוֹד רַק זִּכָּרוֹן פִּתּוי כְּהַכָּשַׁת צִפְעוֹנִי.  |
|
