לדף ראשי
לתוכן הגיליון
תרגום ושירים נוספים
עוזי שכטר גיליון מס' 33 - אב תש"ע * 7/10 תרגום
אֲנִי מְתַרְגֵּם פִּסּוֹת אֲנָֹשִים וְשִיחוֹת עִם סִימָנֵי תְּמִיהָה וּתְהִיָּה מְחַפֵּשׂ תָּמִיד אֶת חוּט אָרִיאַדְנָה בְּנִבְכֵי שְׁתִיקָתִי וּמִלּוֹנָהּ אִשְׁתִּי אוֹמֶרֶת לִי בִּצְחוֹק: "אַתָּה בַּלְשָׁן מִלֵּדָה" אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב לִקְנוֹת לִי כּוֹבַע קַסְקֵט כְּמוֹ שרלוק הולמס. ארצך מולדתך לֵךְ לְךָ אֶל אַרְצְךָ וּמוֹלַדְתְּךָ אֵינְךָ שַׁיָּךְ לְכָאן אֶת שְׁעוֹן הָאֵפֶר הָאָפֹר הַנִּשְׁפָּךְ דַּק בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר נַפֵּץ לְכָל רוּחַ הַשֶּׁמֶשׁ סוֹבֵב צִלְּךָ מַרְגְּלוֹתֵיךָ מַצְבִּיעַ עַל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ הַיָּרֵחַ מִתְמַלֵּא נֹגַהּ רַךְ מִתְעַגֵּל מֵעִיר צְלָלִים וַעֲטַלֵּפִים בְּחָרְבוֹתֶיךָ וּפֵיוֹת יְפֵיפִיּוֹת בְּיַעַר קָסוּם עַתִּיק, מַסְעִיר מִשְׁבָּרֶיךָ לְקוֹל שִׁירַת סִירֵנוֹת מֻפְלָאָה: הַחַיִּים עִמָּנוּ כָּאן יָפִים עֶרְגוֹת נִצָּתוֹת לָגַעַת זוֹ בְּזוֹ צְמֵאוֹת טְרוּפוֹת לִנְזֹל כְּרוּכוֹת בְּיַחַד בּוֹא, בּוֹא, בּוֹא אֵלֵינוּ הַחַיִּים עִמָּנוּ כָּאן יָפִים נַפֵּץ אוֹתָם לִרְסִיסִים. וְסוּס צַח מְכֻנָּף יוֹרֵד כּוֹרֵעַ לְפָנֶיךָ נִשָּׂא לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן הַנִּפְתָּח לִקְרָאתְךָ בִּשְׁבִילֵי כּוֹכָבִים גָּלַקְסִיוֹת מְחוֹלְלוֹת עִמְךָ זוֹרְחוֹת לְךָ בִּרְכָּתָן לַחֲצוֹת מֵעֵבֶר לְסָדְנַת הַיְצִירָה שֶׁל אֱלֹהִים חֶדְוָה כֻּלָּהּ זֹךְ וּדְרוֹר מֵאִירָה חֲדָשָׁה תָּמִיד אַרְצְךָ מוֹלַדְתְּךָ. 6.3.2010 בקוראך שירי בְּקוֹרְאֶךָ בְּשִׁירִי וְאַדְוָה תַּרְעִיד הֶחָתוּם בְּךָ, מַשָּׁב עָלוּם יְדַלֵּג בֵּינֵינוּ יָאִיר מִן הַחֲרַכִּים. מחול פרפרים בִּשְׂדוֹת חֲלוֹמוֹתַי פּוֹרְחִים בָּר פַּרְדֵּס חֻשְׁחָשׁ, סַבְּרֶס וְעַל הַגִּבְעָה חָצָב, חַרְצִית, פָּרָג וּבַרְקָן סָגֹל קוֹצָנִי שָׁם הִתְגַּלְגַּלְנוּ, שָׁאַגְנוּ, הוּנְפוּ מַהֲלֻמוֹת וּבֵיתִי הָיָה נָטוּל אַהֲבָה בְּמִשְׁעוֹלִי הַמְכֻוָּן צָעַדְתִּי כְּמוֹ יֶלֶד טוֹב נַחַל חָצִיתִי לְהִתְבּוֹדֵד מֵעֲבָרָיו בְּרֶדֶת יוֹם בְּסִירָה רְעוּעָה חָתַרְתִּי בְּמֵימָיו מְעֻפָּשִׁים לִגְדוֹת סוּף וַעֲרָבָה נִפְתָּל אֶל אֵין מוֹצָא, שָׁם נֶחְבֵּאתִי עִמָּן עִם לְהַבְיוֹר תְּשׁוּקָתִי וְהָעוֹלָם שֶׁצִּיַּרְתִּי בְּקֶרֶן בֹּקֶר רִאשׁוֹנָה גַּז כִּטְלָלִים בְּעָלוֹת הַגּוֹנְגּ הַמְּלֻבָּן מַרְעִים קוֹפֵחַ מַהֲלֻמוֹתָיו בִּסְדוֹם וַעֲמֹרָה שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה בְּעָרֵי קֹהֶלֶת חֲנוּקוֹת אֶת לֶחֶם יוֹמִי רוֹמֵץ בִּשְׁתֵּי יָדַי אֶבְצְעֶנּוּ נְגִיסָה אַחַר נְגִיסָה אוֹכְלֵנִי שָׁנִים רַבּוֹת מִסְפוֹר מְזֵה רָעָב לְלֶחֶם הֶחָתוּם לִטְעֹם מִמֶּנּוּ פְּרוּסָה קְטַנָּה אַף זְעִירָה וּבְאוֹתָן כַּפּוֹת פִּיחַ חֲרוּכוֹת, מוּתָשׁוֹת אֶחְתֹּך חֲבָלִים לַחִים מְחַבְּרִים אוֹתִי לְטַבּוּר הָעוֹלָם - נוֹשֵׁם אֲוִיר חָדָשׁ שֶׁאֵינֶנּוּ שַׁיָּךְ לוֹ, צוֹעֵק חֶדְוָה, פּוֹקֵחַ עַיִן עָלוּמָה לִרְאוֹתוֹ דּוֹעֵך, מְאַבֵּד זִכְרוֹנוֹ, שְׁפִיּוּתוֹ וְאֶת אֱלֹהָיו אִתָּךְ לוֹמֵד מָחוֹל פַּרְפַּרִים מֻפְלָא נִסְתַלְּסֵל עַל אֲלֻמּוֹת אוֹר כְּסוּפוֹת וְכַאֲשֶׁר אֶפְשֹׁט אֶת פֻּחְלָצִי בְּבוֹא יוֹמִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשׁוּב לְכָאן עוֹד משקפיים שחורים קַרְנִית רְגִישָׁה צָמְחָה בְּפִתְחַת עֵינַי נִזּוֹנָה מִדְּמָעוֹת מְעֻנּוֹת מִכֹּל פִּנָּה וְעֵבֶר חָגַרְתִּי מִשְׁקָפַיִם שְׁחֹרִים חֲנוּקוֹת נוֹבְלוֹת רוֹאוֹתַי לְאִטָּן בֵּינֵיהֶן, תַּפְצִיעַ נִצַּת כִּסּוּפַי גּוֹמַעַת אוֹר אַחֵר, עָלוּם. |
|