 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
אחרי החגים ושירים נוספים
אביבה גולן גיליון מס' 35 - מרחשוון תשע"א * 10/10 אַחֲרֵי הַחַגִּים אַחֲרֵי הַחַגִּים, נָכוֹנוּ יָמִים אֲחֵרִים. כְּבָר לֹא סוֹפֶרֶת דַּקּוֹת רֵיקוֹת, אַתָּה לֹא מֵצִיף אוֹתִי בִּסְעָרוֹת אַף לֹא צוֹרֵב בִּשְׁתִיקוֹת הָאַשְׁלָיוֹת, הוֹלְכוֹת וּנְמוֹגוֹת, וּבֵינוֹת לְסַלְעֵי אַהֲבָתִי מְקִיצוֹת רַקָּפוֹת נוֹעָזוֹת, אַף עַל פִּי כֵּן, וְלַמְרוֹת. אַחֲרֵי הַחַגִּים, נָכוֹנוּ יָמִים אֲחֵרִים. אֲנִי שָׁבָה אֵלַי,מִמַּסַּע נְדוּדִים. כְּבָר לֹא בְּיָדֶיךָ כִּפְּלַסְטֶלִינָה רַכָּה, בְּיָדַי, הַמְּלֵאוֹת בִּתְשׁוּרַת הָאַהֲבָה. הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה לַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן הִקְדִּים הַמְּיֻחָל טֶרֶם זְמַנּוֹ הֶעֱלִים עִקְבוֹת אָהַבַתִּי בָּעֵת הַזּוֹ, זְמַן חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ שִׁלַּמְתִּי אֶת אַגְרַת הַהִתְאַהֲבוּת, לְלֹא דְּחִיַּת פְּסַק הַדִּין וְהַסְּלִיחָה מְבַקֶּשֶׁת רְשׁוּת לָבוֹא וּלְטַהֵר לֵב שָׁבוּר, תִּקּוּן בְּמִדַּת הָרַחֲמִים שָׁבָה אֶל עַצְמִי מְחֻזֶּקֶת שִׁבְעָתַיִם וּמוֹדָה מֵחָדָשׁ לֹא מְחַכֶּה יוֹתֵר לְשׁוּם סִימָן מֵיטִיב בִּי הַמֶּרְחָק הָאֲמִתִּי וּכְשֶׁנּוֹשֶׁבֶת בִּי תִּקְוַת שָׁוְא מִנֶּגֶד מְשִׁיבוֹת רוּחוֹת הַסְּתָו אִי הַוַּדָּאוּת הוֹפֶכֶת לְהִתְעוֹרְרוּת בְּלִבִּי צִפּוֹר חֹפֶשׁ מְקַנֶּנֶת הַשָּׁמַיִם זְרוּעִים זִקּוּקֵי כּוֹכָבִים פְּתוּחִים שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים הָלַכְתִּי לָאִבּוּד בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ אֲפִלּוּ הַיָּרֵחַ הִסְתִּיר חִיּוּכוֹ מַזְמִינָה אֶת עַצְמִי מְחַדֵּשׁ לִבְנוֹת בְּתוֹכִי בֵּית מִקְדַּשׁ רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִן הַיָּם הַפָּתוּחַ מְפַיֶּסֶת הָרוּחַ עַל גַּלֵּי הַזָּהָב נוֹשֵׂאת נִגּוּן שֶׁל סְתַו שִׁירָה חֲגִיגִית מִתְלַבֶּשֶׁת עָלֵינוּ מִתְקַשְּׁטִים הַצְּלִילִים פַּעֲמוֹנֵי עַרְבַּיִם הַגְּפָנִים בּוֹרְקוֹת אֵלֵינוּ הָבָה נַשִּׁיק עוֹד כּוֹסִית לְחַיִּים שָׁנָה חֲדָשָׁה פּוֹרֶשֶׁת כַּפֶּיהָ עֲסִיס רִמּוֹנִים מַסְמִיק לְחָיַיִם דְּבַשׁ נִגַּר יַמְתִּיק יָמֶיהָ שֶׁל אַרְצֵנוּ בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם |
|
