 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
הים אותו ים ושירים נוספים
עינת טמסות גיליון מס' 35 - מרחשוון תשע"א * 10/10 הים אותו ים
לפרקים שלו לפרקים רועש גועש כאדם הנפרד על המזח מול המלח הצורב בנשמה בשעת פרידה הציפורים רחקו במסעותם אל לב העולם לתור אחר האור ובאשר לאדם יאסוף כוחות כדרך האמונה וימשיך הלאה. לאן מנשבת רוח האדם לאן את מנשבת רוח האדם לאן את לוקחת אותו עד לאן את נושבת רוח האדם לאן את לוקחת אותו נודד הוא כנווד דרכים מחפש לעצמו מקום לחלומות נודד הוא כנווד דרכים ואם אתה שם אתה לא יכול לראות הזמן ידוע לכל הוא מכוון במחוגיו ולאט גם מגביר את הקצב אז מה בטוח וטוב? הוא שואל ילדיו הם עכשיו כבר גילו את העצב. מי יבין נפש ציפור מי יבין נפש ציפור שחותכת שמים נוגעת בגבול האור חוזרת בזמן אל הקן הקטן ולב אדם המשתנה בכל פעם שהרצון נוגע בשאיפה השאיפה בהתגשמות הנותנת כוחות ליצור תנועות סביבה של חיים בתוך עולם אנושי שהרגש בו הוא עז ושברירי . |
|
