![]() ![]() ![]()
אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקדה
איציק מאנגר גיליון מס' 3 - תשס"ז * 2006 א עוטפים הארץ דמדומים של שחר שעלה. אליעזר הזקן רותם סוסים לעגלה. ב בזרועותיו אז אברהם את בן-זקוניו יטול. מעל לבית הישן מבהיק כוכב כחול. ג "הירא, אליעזר!" השוט מצליף, הדרך תכסיף, תימתח. (עצובות ויפות, אומר הפיטן, הן דרכי התנ"ך). ד הערבות כסופות-שער בורחות בחזרה. לראות האם על ערש ריק בוכה האם מרה. ה "לאן נוסעים, הוי אבא'לה?" "ללשקב, ליריד". "ומה נקנה שם, אבא'לה, בלשקב, ביריד?" ו "חיל-חרסינה שם נקנה ותוף וחצוצרה. ומשי לשמלה לאמא שבבית נשארה". ז דומעות עיני האב, הוא חש - מתחת לירכית המאכלת כה תצרוב: - הרי לך יריד... ח "אליעזר, ליד טחנת-המים הסוסים עצור! משם אני ויצחק'ל ברגל נעבור". ט אליעזר נוהם על הדוכן, מבטו על הדרך נח. (עצובות ויפות, אומר הפיטן, הן דרכי התנ"ך). |
![]() |