ניחוח של אביב

ברוך רבינוביץ

גיליון מס' 51 - אדר תשע"ג * 2/13

ניחוח של אביב
ניחוח של אביב נישא ברוח,
לבלובים הנה הם מרצדים,
שמש יקרה שלי ערבים מאריכה,
ושוב תחושה של התחלה.

וכבר אני יושב עם שחר
עם ספל מעוטר גדוש קפה
וסיגריה ראשונה -
שקוע בעולם שלוו.
אותן מעט דקות שקטות
מתרחבות לקראת אין-סוף,
הכול נראה מבטיח -
עתיד שכול כולו רווי בטוב.
אז נושרות כל השנים
כאילו לא היו -
ואם היו אז מה? -
ואני מוצף שמחה לקראת באות.
וחושב אני שיום שבא
נטול צללים של אכזבה יהיה,
ללא חורשי זדון,
יום שבו כל לב חייב להיפתח.
יהיה זה יום חמלה,
יום של תום
וגם של צחוק מרנין -
יום של שגב של אלה קדומה.