דמדומים

אדלינה קליין

גיליון מס' 17 - תמוז תשס"ח * 7/08

כּוֹכָבִים כּוֹתְבִים אֶת הָאִישׁ הַזּוֹרֵעַ
אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים תַּפּוּחִים.
אוֹסְפוֹת יָדַיִם עֲמֵלוֹת
תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בְּשַׂקִּים.
כָּל אִישׁ עִם מִקְנֵהוּ וְכוֹכָבָיו.
עֲגָלוֹת עִם שַׁחַר, כָּל הַדֶּרֶךְ חוֹרְקוֹת.
עֲגָלוֹת לִפְנוֹת יוֹם, כָּל הַדֶּרֶךְ שָׁבוֹת.
אוֹתָם הַסּוּסִים הַלֵּאִים רוֹקְעִים בַּפְּרָסוֹת.
נֶהָגִים שׁוֹבְרִים גַּלְגַּלִּים
גּוֹמְעִים מֶרְחַקִּים.
הַפָּרוֹת, עַצְמָאִיּוֹת, מְהַלְּכוֹת
בְּפַעֲמוֹנִיּוֹת צַוָּאר,
מוֹדִיעוֹת עַל בּוֹאָן
מֵרָחוֹק, הַדִּמְדּוּמִים כֹּה מְתַעְתְּעִים.

* סִינָיה, רומניה, סתיו 1996
לנשמת אמי חיה לטיציה–אוגוסטה זצ"ל