 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
גם בנו לא יברך על הלחם
יעקב ברזילי גיליון מס' 22 - אדר תשס"ט * 3/09 אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ,
מֵעוֹלָם לֹא נִפְגַּשְׁנוּ, אֲנִי גַּם לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא נוֹלַד. מְשַׁיְּטִים הָיִינוּ כְּכוֹכְבֵי לֶכֶת בְּמַסְלוּלִים מַקְבִּילִים. מֵאָז שֶׁהִתְנַגַּשְׁנוּ כִּשְׁנֵי לַוְּיָניּם בֶּחָלָל, הִתְחַלְתִּי לִכְאֹב אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהִפְנַמְתִּי שֶׁגַּם בְּנוֹ לֹא יְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם, כְּמוֹ אָבִי, אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתִּי צִלְצוּל בַּדֶּלֶת. וַאֲנִי תּוֹהֶה מָה הוּא עוֹשֶׂה עַכְשָׁו? שֶׁמָּא יוֹשֵׁב בְּחֶדֶר שֶׁהַזְּמַן עָמַד בּוֹ מִלֶּכֶת, וּמַאֲזִין לַחֲפָצִים? אוֹ אוּלַי מְעַלְעֵל בְּאַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת וְרוֹתֵם זִכְרוֹנוֹת לַעֲגָלָה לִנְסֹעַ אֶל קַו הַהַתְחָלָה לִרְאוֹתוֹ מִתְנַדְנֵד בַּעֲרִיסָה. יִתָּכֵן שֶׁמְּקַיֵּם שִׂיחַת וְעִידָה, גַּם אֲנִי עַל הַקַּו שׁוֹמֵעַ כָּל מִלָּה וְשׁוֹתֵק אֶת שְׁתִיקָתוֹ. |
|
