שלושה שירים

שושנה אידל

גיליון מס' 25 - תמוז תשס"ט * 7/09

שִׁיבְחֵי הַכָּתוֹם
כָּתוֹם שֶׁמֶשׁ
הִזְהִיב
רָקִיעַ
פְּנִימִי,

גַם עָלֶה מִשְׁתָּאֶה לְמִשְׁתֶּה
כּוֹמֵשׁ בְּכוֹתְרוֹת מַרְגָנִיוֹת
אֶת כְּאֵבוֹ הֶעֱזִיב,
רִישְׁרוּשׁ עֲלֵי לִיבְנֶה רָמִים הִסְגִיר
בְּשִׁיר,

עַד כָּתוֹם בְּלִי מְתוֹם הָיָה אֲנִי,
וְלֹא שָׁאַל לְפֵשֶׁר
אָדוֹם לָבָן רוֹקֵד בַּפְרָחִים,
אִם מַדְאִיב אוֹ אָבִיב,
כִּי
מִרְקַחַת רָקַח הַפְּרִי בְּפַרְדֵס טֶבַע, הֶאֱדִים, הִצְהִיב,
וּפַס אוֹפֶק מֵעֵבֶר לַפֶּרַח הַמְּכוּרְכָּם הָיָה
בִּירִיעָה כְּתוּמָה,
חַם מְרוּקָם

בַּשִׁירִים
הָלַכְתִּי עַד צִוְחַת הַצִּפּוֹרִים
לִשְׁמוֹעַ אֶת הַשֶּׁקֶט,
אֲבָל צִיפּוֹר הַנֶּפֶשׁ שִׁירְבְּטָה
מִישְׁלָב רָקִיעַ אֶל כָּנָף,
רָקְמָה מִקְצָב הֱיוֹתָהּ,

מִמַּעְיַן רוֹדֵם חָצְבָה שְׁתִיקָה,
בַּהֲבָרָה מְמִירָה, בְּמִלִים
הֶחֱלִיפָה תְּהִיָה,

בְּצִיוּר:
כַּנֶשֶׁר יָעִיר קִינוֹ, עַל גוֹזָלָיו יְרָחֵף
עַל כָּל הַמִּרְקַע.

לִפְתוֹחַ שַׁעֲרֵי נִיגוּן
בְּנִיגוּן לא תִּכְלָא.


בְּבֵית בְּיָאלִיק
בֵּין עָבֵי אֵשׁ וְעָבֵי דָּם
הִפְרִיחוּ חֲבַצָלוֹת הַמַּיִם אֶת בְּדִידוּתָן,
עוֹלָם חִיבּוּר, עוֹלָם פֵּירוּד
זָלְפוּ בַּאֲלוּמַת מַקְרֵן
אֶת הִשְׁתַּקְפוּתָם.
בְּרֵיכָה בַּשִׁיר, בְּרֵיכָה בַּחוּץ
סָלְחוּ עַל כָּל הֶעָלוּם
מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם,
יְהוּדָה שְׁבוּיָה, יְהוּדָה מְשׁוּחְרֶרֶת
הִבִּיטוּ מֵעֲמוּדֵי הַתָּוֶך,
רַק יְפִי שִׁירָתוֹ שֶׁל בְּיָאלִיק
הָיָה מְשִׁיחָם.