לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שלושה שירי זקנה
יעקב ברזילי גיליון מס' 26 - אלול תשס"ט * 9/09 בְּעִקְבוֹת הַזְּמַן הָאָבוּד שְׁנוֹתֵינוּ הַיָּפוֹת כְּבָר יָצְאוּ לְגִמְלָאוֹת. סוּפוֹת הַחוֹל, מִזְּמַן טִשְׁטְשׁוּ עִקְבוֹתַיִךְ גַּם הַגַּשָּׁשִׁים הָלְכוּ לְעוֹלָמָם. וְאִם שָׁם, בְּמִדְבָּרִיוֹת אֵין תִּקְוָה עֶרְגוֹתַי לָךְ כָּרֵי דֶּשֶׁא יִהְיוּ לְמִרְבָּץ אֲהָבִים, יְהִי נָא חֵיקֵךְ הַזָּנוּחַ בֵּין שְׂדוֹתַי הַנִּזְרָעִים. אַל תַשְׁלִיכוּנִי לְעֵת קְמָטִים מֵאָז שֶׁקְּמָטִים חוֹרְשִׁים מְזִמּוֹת בְּפָנַי אֲנִי כְּבָר לֹא מִסְתַּכֵּל בְּמַרְאוֹת פְּרָט אוּלַי, בְּנֶשֶׁף מַסֵּכוֹת. מְשַׁדֶּרֶת מְצוּקָה בְּחָלְפִי בַּצֹּמֶת אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ כָּל בֹּקֶר מוֹשִׁיטָה יָד. כַּף יָד קְעוּרָה כְּצַלַּחַת מָרָק רֵיקָה. |
|