![]() ![]() ![]()
פרחי זמרת לבי
שושנה שי גיליון מס' 26 - אלול תשס"ט * 9/09 1.
בְּלִבִּי הֵנֵצוּ פְּרָחִים רוֹטְטִים נִפְקְחוּ גַּמְעוּ מֵי חַיִּים. עֵת נִנְעַל הַמַּעְיָן שֶׁשָּׁפַע מִלִּבְּךָ סֶרְבוּ לִקְמוֹל וַהֲרֵי הֵם מְצַפִּים לְךָ שֶׁתָּבוֹא וְתִקְטְפֵם. 2. כֹּה רָבְתָה אַהֲבַת הַחַמָּנִיּוֹת לַשֶּׁמֶשׁ. פְּרָחִים זְהֻבֵּי כּוֹתֶרֶת הִפְנוּ רֹאשָׁם כְּלַפֵּיהָ מֶשֶׁךְ כֹּל שְׁעוֹת זְרִיחָתָהּ – וּבְכִלְיוֹן נֶפֶשׁ הִמְתִינוּ לַחֲלֹף שְׁחוֹר הַלֵּיל כְּדֵי לִפְגֹּשׁ שׁוּב בִּצְחוֹר מַבָּטָהּ. כֹּה רָבְתָה אַהֲבַת הַשֶּׁמֶשׁ לַחַמָּנִיּוֹת. לְלֹא הֶרֶף, בְּקַרְנֶיהָ: עִתִּים בַּעֲדִינוּת לִטְּפָה, עִתִּים בְּלַהַט אֵין גְּבוּל הִכְּתָה, עַד שֶׁשָּׂדֶה שָׁלֵם הִשְׁחִיר - נִשְׂרַף - עַד שֶכָּל פֶּרַח הֶאֱפִיל הִרְכִּין רֹאשׁ כָּבֵד, יוֹקֵד לְלֹא נְשׂוֹא מֵעֹצֶם חוֹם הָאַהֲבָה. וְהַשָּׂדֶה נִרְאֶה כֹּה קָמֵל כֹּה שָׂרוּף וְשָׁפוּף עָצוּב וְאָבֵל. אַךְ בְּעֶצֶם, גַּרְעִינִים מְתוּקִים לְלֹא סְפוֹר מְעִידִים: "כָּאן שִׂיא הַבְּשֵׁלוּת"! רַק לִטְעֹם וּלְהִתְעַנֵּג מִפְּרִי פִּרְחֵי-שֶׁמֶשׁ-הָאַהֲבָה. *** וְנֶאֱמַר לִי שֶׁבְּמַצָּב זֶה אָסוּר אֲפִלּוּ מָטָר קַל שֶׁבַּקַּלִּים פֶּן יַהֲרֹס אֶת פֶּלֶא הַיְצִירָה. ...אֲבָל אֲנִי כֹּה צְמֵאָה לְמַיִם צוֹנֵנִים... 3. עָלֵי כּוֹתֶרֶת כְּתֻמִים נוֹשְׁרִים עַל שׁוּלְחָנִי אֵינִי מַרְחִיקָה אוֹתָם, בְּחֵן הֵם מְקַשְּׁטִים אֶת מַפַּת הַתַּחֲרָה שֶׁל אִמִּי. צִבְעָם הָעַז, הַחַי זֶכֶר לַחֲגִיגַת פְּרִיחָתָם: זוֹהֲרִים, מְאִירִים, הֲדוּרִים. מָה רַב הָיָה הָעֹנֶג לַחֲזוֹת בְּהִפָּתְחָם אֶחָד אֶחָד, מְקַדְּשִׁים אֶת הַשַּׁבָּת וּמְפַזְּזִים כְּתֻמִים בִּימֵי הַחוֹל שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵי-כֵן. מִי פִּלֵּל כִּי בְּתוֹךְ הַמַּעֲטֶה הַיָּרֹק הַסָּגוּר בִּקְפִידָה, גְּנוּזָה תִּפְאֶרֶת פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת, נוֹסֶכֶת חֶדְוָה שֶׁכָּזֹאת. וְעַתָּה עָלַי לְאוֹסְפָם וּלְהַשְׁלִיכָם לַפַּח אֲבָל עִקֵּשׁ לִבִּי - מִקִּסְמָם לָעַד יִפְרַח. זֵר שֶׁל תִּקְוָה לֶקֶט בַּל יִשָּׁכַח |
|