 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שני שירים
נילי אמיר-סגל גיליון מס' 34 - אלול תש"ע * 8/10 אַתְּ וֶאֱלֹקִים
הַבְּדִידוּת הַזֹּאת בְּתוֹךְ הָעִיר הַגְּדוֹלָה בּוֹלַעַת אוֹתָךְ אֶל קִרְבָּהּ. וְאַתְּ שׁוֹאֶלֶת אֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְרִים אֶל מוּל פָּנַיִךְ אֵיפֹה גָּר אֱלֹקִים, וְלָמָּה פְּנֵיהֶם עֲצוּבוֹת וְעֵינֵיהֶם סְגוּרוֹת אֲדִישׁוֹת לַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתְּ, פּוֹנָה אֲלֵיהֶם בְּלִי גִּנּוּנֵי טֶכֶּס. אֵינֵךְ מְבִינָה לְאָן נֶעֱלַם כָּךְ הָאֱלֹקִים הַזֶּה שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים עָלָיו אַךְ לֹא אֵלָיו. בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא חוֹזֵר אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ לִבָּם וּלְמָחֳרָת שָׁב וְנֶעֱלַם. אוּלַי בָּרַח לְשָׂדוֹת רְחוֹקִים שָׁם מְדַבְּרִים כֻּלָּם אֵלָיו וְלֹא עָלָיו. הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים, הַשָּׂדוֹת רְחָבִים וְאַתְּ מַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת לֹא עוֹצֶרֶת אֲפִלּוּ לְרֶגַע. כּוֹחוֹתַיִךְ אוֹזְלִים, רַגְלַיִךְ אֵינָן נִשְׁמָעוֹת לָךְ , קוֹרֶסֶת לְפֶתַע אֵינֵךְ . וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב. רַק אֱלֹקִים מוֹצֵא אוֹתָךְ שָׁם נוֹפֶלֶת, מֵרִים אוֹתָךְ וְאוֹסֵף אֶל חֵיקוֹ. אַחֲרֵי הַחַגִּים אַחֲרֵי הַחַגִּים נַפְרִיחַ חֲלוֹמוֹת וְתִקְווֹת יוֹנִים לְבָנוֹת וּשְׁלַל אֲהָבוֹת יְלַוּוּנוּ לְבָבוֹת בּוֹדְדִים יַעֲלוּ בֶּהָרִים יֵרְדוּ לָעֲמָקִים אוּלַי לִתְהוֹמוֹת שָׁם פִּרְחֵי תְּשׁוּקוֹת נִסְתָּרוֹת אֲהָבוֹת אֲסוּרוֹת וּדְמָעוֹת יְלַקְּטוּ לִצְרוֹרוֹת וְגֶשֶׁם יֵרֵד יְנַחֵם יְלַטֵּף אֶת פָּנֵינוּ יַרְגִּיעַ יַשְׁקִיט יַהֲפֹךְ כָּל כְּאֵב גַּעְגּוּעַ לִפְנִינִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ בְּעֵינֵינוּ אַחֲרֵי הַחַגִּים. |
|
