 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
שירי סתו
יהושע רוזנברג גיליון מס' 34 - אלול תש"ע * 8/10 אֱלוּל
כְּבָר כָּלוּ יְמֵי קָצִיר חָדְלָה תְּאֵנָה אֶת תְּנוּבָתָהּ כְּבָר מֵנִיף הַקַּיִץ דִּגְלֵי לֹבֶן כְּנִיעָה עַל תָּרְנֵי חָצָב, כְּבָר רוֹעוֹת כִּבְשֹׂת עָנָן בְּאָחוּ תְכֵלֶת שָׁמַיִם, כְּבָר תַּשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל חַמָּה מְמַהֶרֶת לִטְבֹּל בְּמֵי יָם צוֹנֵן עֵת רַד עֶרֶב קָרִיר, כְּבָר נֶאֱנַחַת שָׁנָה: "אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּעֹלְלֹת בָּצִיר" מַעְתִּירָה כִּכְלוֹת כּוֹחָהּ: "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה", כְּבָר נוֹהֶמֶת בַּבֹּקֶר רוּחַ סְלִיחוֹת מְגָרֶשֶׁת שִׁלְהֵי דְּקַיְטָא, כְּבָר בּוֹקַעַת יְבָבַת הַיֹּבֵל מִמִּקְדְּשֵׁי מְעַט, עוֹד מְעַט יַעַמְדוּ חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה כְּסוּסִים בִּתְחִלַּת הַמֵּרוֹץ וְגֵּוֵנוּ יִשַּׁח מֵעֹמֶס עוֹד שָׁנָה שֶׁגָּוְעָה. שַׁלֶּכֶת וְשׁוּב עִם הַגִּיעַ הַסְּתָיו אֶעֱמֹד עֵירֹם בְּשַׁלֶּכֶת כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה עָרוֹם וְיָחֵף וְעַל בַּדַּי אֵין עַלְעַל, מְעֻרְטָל מִמִּלִּים עָנִי מִמַּעַשׂ אֶתְיַצֵּב וּלְמַרְגְּלוֹתַי חֳמָרִים חֳמָרִים צִבּוּרֵי עָלִים זְהֻבִּים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל מַעֲשִׂים וּמֶחְדָּלִים, תִּקְווֹת וְאַכְזָבוֹת, דְּמָעוֹת וְחִיּוּכִים, אֲהָבוֹת וְשִׁירִים. וְשׁוּב עִם הַגִּיעַ הַסְּתָיו אֶעֱמֹד נִרְעַשׁ וְנִפְחַד לְחַלּוֹת וּלְהוֹדוֹת לְמֶלֶךְ חַי וְקַיָּם עַל פֹּארוֹת וְעֳפָאִים שֶׁנּוֹתְרוּ לְהַצְמִיחַ עָלִים חֲדָשִׁים, יְרֻקִּים, מֵרֵיחַ מַיִם לְהַפְרִיחַ, לַעֲשׂוֹת קָצִיר כְּמוֹ נָטַע, אֶת זַלְזַלַּי לְשָׁלוֹם וְלִבְרָכָה אוֹשִׁיט לְכָל רֵעַי, יְדִידַי וַאֲהוּבַי וְעַל לְשׁוֹנִי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי צַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ יְמֵי הַסְּתָו הָאֵלֶּה / לאה גולדברג רֵיחַ הַסְּתָו מַהוּ רֵיחַ הַסְּתָו שֶׁעָלָה בְּאַפָּם שֶׁל הַמְּשׁוֹרְרִים אֵיזֶה נִיחוֹחַ הִגִּיעַ לְחָטְמָם שֶׁל הַמִּתְגַּעְגְּעִים? אוּלַי זֶה רֵיחוֹ שֶׁל נִיר לַח מִטַּל הַשָּׁמַיִם, רֵיחָהּ שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁהַיּוֹרֶה הִרְוָה רֵיחָהּ שֶׁל כְּמִיהָה אֶל הָאֲדָמָה אֵם כָּל חָי, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקַּחְנוּ, נִיחוֹחָם שֶׁל רְגָבִים רְטֻבִּים מִגֶּשֶׁם רִאשׁוֹן, שֶׁל עָפָר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הַכֹּל הָיָה וְהַכֹּל אֵלָיו יָשׁוּב? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶה הוּא רֵיחַ מְבַשְּׂרֵי הַגֶּשֶׁם הַפּוֹרְחִים מִן הָאֲדָמָה הַחֲרֵבָה, הַצְּחִיחָה בְּטֶרֶם יַעֲרֹף מְטַר נְדָבוֹת, מְפִיצִים רֵיחַ וּמַעֲנִיקִים לַחֲרָקִים צוּף? וְשֶׁמָּא רֵיחָהּ הָעַז שֶׁל יַעְרַת הַדְּבַשׁ אוֹ אוּלַי נִיחוֹחַ רַעֲנָן שֶׁל צִמְחֵי תַּבְלִין שֶׁבָּשְׂמָם הַמְּשַׁכֵּר חוֹדֵר לַנְּחִירַיִם? אוּלַי נִיחוֹחָן הֶעָנֹג שֶׁל הַקְּלֶמֶנְטִינוֹת הַמַּזְכִּירוֹת לְךָ אֶת הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר בּוֹ טִיַּלְתָּ עִם הַנַּעֲרָה שֶׁאָהַבְתָּ, אוֹ רֵיחָהּ הַגַּס שֶׁל הַגּוּיָבָה הַמִּשְׁתַּלֶּטֶת, הַמַּכְרִיזָה כָּאן אָנֹכִי? וְאוּלַי רוּחַ סְתָו קְרִירָה הַנּוֹשֵׂאת בִּכְנָפֶיהָ שְׁלַל רֵיחוֹת כִּסּוּפִים הִיא הָעוֹשָׂה אוֹתָנוּ בַּסְּתָו עֲגוּמִים? עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג גַּם הַשָּׁנָה מַקְדִּים הָעֶרֶב לָרֶדֶת בִּשְׁקִיעָה אֲדֻמָּה בְּפָנִים חֲרוּצוֹת צוֹעֶקֶת לְגֶשֶׁם אִמָּא אֲדָמָה מְצַפֶּה לְשָׁנָה טוֹבָה כָּל עָמֵל בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט וּבְגַן הַיְּלָדִים עוֹד עוֹמֵד דּוֹד גִּבּוֹר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת. שׁוּב מַרְאָה הַמּוֹרָה בְּשִׁיעוּר מוֹלֶדֶת חָצָב וְשָׁרָה עַל הַנַּחְלִיאֵלִי מְבַשֵׂר הַסְּתָו וְכִבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יִפְרַח אֶל מוּל חַלּוֹנִי בְּצֶבַע וָרוֹד מְלוּכְלָךְ, בֶּן-חָצָב סִתְוָנִי מֵחָדָשׁ מְמַלְּאִים אֲנָשִׁים אֶת סְאַת הַסוֹבְלָנוּת שֶׁאָבְדָה מִיּוֹם כִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא גַּם הַשָּׁנָה מְחַדְּשִׁים אֲנָשִׁים אֶת מְלַאי הַתִּקְווֹת שֶׁנָּגוֹזוּ וְהַחַגִּים אֶל הַחֹרֶף הַקַּר אוֹתָנוּ יוֹבִילוּ. שׁוּב יַחְלֹף הַגֶּשֶׁם יֵלֵךְ לוֹ יִפְרַח הַזַּיִת בְּאָבִיב רַעֲנָן וּמְלַבְלֵב וְאַחֲרָיו יָבוֹאוּ יְמֵי יֹבֶשׁ צְחִיחִים וּבֶאֱלוּל יָשׁוּב יִמַלֵּא לִבֵּנוּ בְּצִפִּיָּה חֲדָשָׁה. |
|
