לימודים - ירמיהו (פואמה)

הַנְּבוּאָה הָיְתָה לִי לְמַשָּׂא כָּבֵד, עַד מָתַי אֶשָׂאֶנּוּ,
יָמַי קֹדֶשׁ לֵאלֹהִים-חַיִּים, כְּנוּעִים חַיַּי בִּפְנֵי שָׁמַיִם,
עֶבֶד אֱלֹהִים אֲנִי, פִּיו לֹא הִמְרֵיתִי וְעֻלּוֹ לֹא פָּרַקְתִּי,
אַךְ מָה רַבּוֹ הִרְהוּרֵי חֶטְאִי
וְכַמָּה גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי אֵלֶם-נְבוּאָה, וְלֹא עָמְדָה לִי רוּחִי,
וּבְבוֹא דְּבַר אֱלֹהִים אֵלַי לֹא קָמָה בִּי הָרוּחַ לְמָאֵן
וְעַל הַכְּתָב הֶעֱלֵיתִי דִּבְרֵי הַנְּבוּאוֹת,
וּבְעוֹד רוּחִי שׁוֹמַעַת דִּבְרֵי-תּוֹכָחָה וְרוֹאָה מַרְאוֹת-אַחֲרִית, בִּקְּשָׁה נַפְשִׁי לְהִמָּלֵט,
אָמַרְתִּי בְּלִבִּי מַה לִּי וּלְמַרְאוֹת-אַחֲרִית, דְּבַר-אֱלֹהִים יָקוּם אִם אֲנַבֵּא אִם אַחְרִישׁ
–וְהוֹסַפְתִּי לִכְתֹּב דִּבְרֵי הַנְּבוּאוֹת.
אֵשׁ עֲצוּרָה בְּעַצְמוֹתַי לֹא אוּכַל כַּלְכֵּל רוּחִי, וְדַעְתִּי מִתְלַבֶּטֶת מִתְחַבֶּטֶת בֵּין אֵשׁ לְאֵפֶר,
וּמַחֲצִית נַפְשִׁי מִתְמָרֶדֶת וְקוֹל בְּנַפְשִׁי אוֹמֵר:
יִרְמְיָהוּ, הֱיֵה כְּאַחַד הָאָדָם,
הָעָם מִתְהוֹלְלִים וְחוֹמְדִים מִדַּעַת וְאַתָּה שָׁרוּי בְּתַעֲנִית נְבוּאָה,
הֲלֹא שׁוֹטֶה אַתָּה, יִשְּׂאוּ הֵם בַּחֲטָאֵיהֶם וְאַתָּה נָקִי,
מִן הַדִּין שֶׁיִּשְּׂאוּ בַּחֲטָאֵיהֶם, וּמַדּוּעַ יִנָּקוּ וְאַתָּה בְּתַעֲנִית וְהֵם יוֹסִיפוּ לַחְטֹא!
וּמַחֲצִית נַפְשִׁי עוֹמֶדֶת:
אַל תָּחוּס עַל רוּחֲךָ מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית, כִּי מַה חַיֶּיךָ כְּנֶגֶד חַיֵּי כָּל הָעָם הַזֶּה,
הֲלֹא יָדַעְתָּ: זְכוּתָם לִפְנֵי אֱלֹהִים בִּנְבוּאָתְךָ נִקְנֵית,
הָעָם נָדִים לְךָ, אַךְ אַתָּה לָמֵד עֲלֵיהֶם סָנֵגוֹרְיָה בִּפְנֵי שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ,
וְיוֹם יָבוֹא וִיבַקְּשׁוּ בִּרְכַּת-אֱלֹהִים מִפִּיךָ וְשִׁמְךָ יִשְּׂאוּ בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ
וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם בְּשִׁמְךָ יִקְרְאוּ,
חַיֵּי עוֹלָם אַתָּה קוֹנֶה, הֲלֹא תִּתְעַלֶּה מֵעַל חַיֵּי הַשָּׁעָה,
אֶת הַנֶּצַח אַתָּה עוֹבֵד וְאֶת שֵׁם אֱלֹהִים לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת אַתָּה בּוֹנֶה,
הִנָּבֵא, יִרְמְיָהוּ, הִנָּבֵא,
כִּי הִנֵּה מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס,
וְאֵלֶיךָ נְשׂוּאוֹת עֵינַיִם וּמוֹצָא פִּיךָ מְחַזֵּק יְדֵי נֶאֶמְנֵי אֱלֹהִים,
הִנָּבֵא, כִּי הִנֵּה אָבְדָה תִּקְוָה מֵעַם וְשָׂמִים מִבְטֶחָם בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים,
חַיִּים חַיֵּי שָׁעָה, לֹא חָזוֹן לֹא אֱמוּנָה בְּלִבָּם,
לְשׁוֹנָם לְשׁוֹן חֹמֶר וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת חֹמֶר.
וְגַם אִם בִּכְפִיּוּת-טוֹבָה יִגְמְלוּ לְךָ, הִנָּבֵא
וְתִהְיֶה רוּחֲךָ הַסּוֹלַחַת גְּדוֹלָה מֵרוּחָם.

וּבְבוֹאִי אֶל חוּצוֹת הֶעָרִים לְהִנָּבֵא, שִׁבְעָתַיִם מַר לִי.
הִנֵּה הַנָּבִיא, הִנֵּה עֶבֶד אֱלֹהִים, נָדִים לִי, רוּחוֹ בְּכֶשֶׁל חֶזְיוֹנוֹת
וְשׁוֹעֵי הָעִיר מְלַגְלְגִים עָלַי: הִנֵּה הַנָּבִיא, בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ – וּלְבֵיתוֹ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ דָּבָר.
וּמָה אָשִׁיב לָהֶם –
הַקּוֹל הָאֶחָד בְּנַפְשִׁי קוֹרֵא לִי בִּלְשׁוֹן כִּבּוּשִׁים וְנֹעַם:
הָנַח לַנְּבוּאָה, מַרְגּוֹעַ תֵּן לְרוּחֲךָ, אֶת חַיֵּי הַשַּׁלְוָה בַּקֵּשׁ,
בּוֹא אֶל קֻבּוֹת הַנָּשִׁים וְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגוֹת-הַבְּשָׂרִים הָאֲסוּרִים וְתֵן גוּפְךָ לַיַּיִן וּלְפַתְבַּג הָעִיר;
וְהַקּוֹל הָאַחֵר בְּנַפְשִׁי שׁוֹצֵף מָרָה:
עֶבֶד אֱלֹהִים אַתָּה מֵאַהֲבָתְךָ אוֹתוֹ,
יִעוּד הוֹעִיד לְךָ בָּעוֹלָם, הֲלֹא תִּטְּלֶנּוּ בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם.
הִנָּבֵא, כִּי אֶת דְּבַר הַנֶּצַח אַתָּה עוֹבֵד וְדוֹרוֹת רַבִּים יִשְּׂאוּ חֲזוֹנְךָ,
הִנָּבֵא, אֱטֹם אָזְנֶיךָ בִּפְנֵי הַמְלַגְלְגִים עָלֶיךָ, שָׂא דְּבָרְךָ בְּרוּחַ חָזוֹן,
הִנָּבֵא לְדוֹרוֹת, דַּבֵּר, אַל תַּנִּיחַ לְבֵינוֹנִיּוּת הָרוּחַ לְרַפּוֹת יָדֶיךָ, עֶבֶד אֱלֹהִים.
הַקְהֵל הֲמוֹנִים, הָשֵׁב לֵב הָעָם לֵאלֹהָיו, מֶלֶךְ הָעוֹלָם מוֹלֵךְ בְּמַמְלָכָה רֵיקָה,
הֲלֹא תָּגֹל הַחֶרְפָּה.

מוּסַר-אֱלֹהִים מוּסָר, וְטוֹב-אֱלֹהִים טוֹב, וּדְבַר אֱלֹהִים אֱמֶת וְיַצִּיב.
הַצֵּת הַגַּחֶלֶת בְּלֵב זָקֵן וְנַעַר וְיֵיטִיבוּ דַּרְכֵיהֶם,
נְבִיא אֱלֹהִים אַתָּה, דְּאֵה מֵעַל חַתְחַתִּים וְאֶל הַנְּבוּאָה הִפָּתַח,
הֵן לֹא רוּחַ הַכְנָעָה בְּלִבְּךָ בִּפְנֵי אֱלֹהִים וְנֶצַח, כִּי אִם מְסִירוּת לֵאלֹהִים וְאַהֲבַת הַנֶּצַח;
לֹא עֶבֶד אַתָּה, כִּי בְּחִירָה בָּחַרְתָּ וַאֲשֶׁר בְּמַעֲמַקֵּי רוּחֲךָ אוֹתוֹ אַתָּה עוֹשֶׂה.
הִנָּבֵא, יִרְמְיָהוּ, הִנָּבֵא,
כִּי הִנֵּה נִשְׁמְטוּ מוֹסְרוֹת-אֱלֹהִים בָּעָם וּמַלְכוּתוֹ שָׁקְעָה,
וּדְבַר אֱלֹהִים הָיָה לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ בְּמִזְבַּח הַמִּקְדָּשׁ,
נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר סְמוּכִים עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ וּמַכִּים בְּצָרַעְתָּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים-חַיִּים
– וְהַכֹּהֲנִים מַחְרִישִׁים.
קוּם אַתָּה, אֵפוֹא, וְהִנָּבֵא. עֲמֹד בַּפֶּרֶץ, יָחִיד מוּל הַנַּחְשׁוֹל,
בִּגְבוּרָה נֶאְדָּרָה, בֶּאֱמֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים הַקְּדוֹשָׁה.

הוּא עוֹלֶה בְּמַעֲלֵה הָעִתִּים,
גְּוִילֵי נְבוּאוֹתָיו צוֹפְנִים דִּבְרֵי יָמֵינוּ שֶׁיָּבוֹאוּ,
מִשְׁפָּטָיו דָּבָר וְהִפּוּכוֹ – וְאֵיךְ נַאֲמִין,
בְּפִיו הַשֵּׁבֶט וְאִמְרֵי-לְשׁוֹנוֹ חֶרֶב מִצּוּי הַדִּין – וְאַחַר שָׁעָה הִתְרַצּוּת-חֶמְלָה בְּמַשָּׂאוֹ.
מִי בָּנוּ עֲרוּכָה נַפְשׁוֹ לְמִצְוַת תּוֹכְחוֹתָיו, אַנְשֵׁי הַבֵּינַיִם אָנוּ, לֹא הַקְּצָווֹת דְּרָכֵינוּ
וְחַיֵּי הַשָּׁעָה וְהַחֹמֶר יָקְרוּ לָנוּ.