"ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ" (פרק יב, ו').
מה משמעותו של 'מקום' שכם? אומר אבן עזרא: "משה קראו כן כי שכם לא הייתה בימי אברהם".

כך גם מפרש הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו העמק דבר: "עוד לא הייתה עיר באותו מקום. משום הכי כתוב: מקום שכם". וכך גם כתב הנצי"ב בפירושו על הפסוק "ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען" (פרק לג, יח'): "פירש הכתוב עיר בשביל שמדבר באותה פרשה באדם ששמו שכם מש"ה פירש הכתוב שבא לעיר ששמה שכם. ועוד יש לומר כלפי דכתיב באברהם עד מקום שכם שאז לא היה עדיין עיר באותו מקום."

המסקנה היא ששכם לא הייתה קיימת בזמן שאברהם נכנס ארצה עיר זו נוסדה ככל הנראה בימי נכדו יעקב.

המקורות החיצוניים מסייעים לקביעה זו. בקבוצת מקורות היסטוריים מצריים המכונה: 'כתבי המארות' המתוארכים לראשית המאה ה- 19 לפנה"ס מוזכרים כמה ערים וביניהן ירושלים, אולם שכם אינה מוזכרת בקבוצה זו.

בקבוצת תעודות מאוחרת יותר, המתוארכת לאמצע המאה ה- 19 לפנה"ס שכם כן מוזכרת.


צלמית מצרית מהקבוצה המאוחרת ועליה קללות כנגד אנשים או קבוצות אוכלוסייה אם יפגעו באינטרסים המצריים


מתקופה זו קיים מקור מצרי נוסף המכונה 'מסע ח'וסבך' המתאר מסע מלחמה לארץ שכם. נראה אם כן שירושלים קדומה לשכם וכי יש לתארך את הגעתו של אברהם לארץ ישראל למחצית הראשונה של המאה ה- 19 לפנה"ס. שהרי בימיו שכם עדיין לא הייתה קיימת אך בימי נכדו היא כבר הייתה קיימת.