פרעה חלם שני חלומות דומים. בראשון עולות שבע פרות טובות, ובשני נראות שבע שבלים מלאות. ואחר כך: שבע פרות או שבלים רעות ורזות אוכלות את שבע הפרות או השבלים הטובות והמלאות. לא קשה להניח שמדובר על מרכיבים שמסמלים שפע כלכלי הנבלעים על ידי מרכיבים המסמלים רזון ושדפון. הפרשנות שנתן יוסף לחלומות הגיונית וסבירה, וקשה להבין כיצד קרה שחכמי מצרים לא חשבו בכוון זה גם הם?

ניתן כמובן להסביר שהדבר היה מאת ה' כדי לחלץ את יוסף מן הבור ולעשותו למשנה למלך מצרים, אולם ברובד האנושי הטבעי השאלה בעינה עומדת. כיצד אפוא יש להסביר את חוסר יכולתם של חרטומי מצרים לפתור את החלומות?

יתכן שחוסר ההבנה של חכמי מצרים נבע בשל קודים תרבותיים שונים שהיו נפוצים במצרים בנוגע לפרות, שהיו בעלי חיים מקודשים על ידי המצרים. אחד הפולחנים הידועים במצרים היה פולחן השור חפ או אפיס שמרכזו היה בעיר מוף שבמצרים. השור סימל את הפריון. כשנמצא שור שהיו לו סימנים מיוחדים על גופו היו מציגים אותו לפני העם ומעבירים אותו למקדש, שם הוא היה חי כל חייו. נהוג היה להוציא אותו רק לתהלוכות קודש, ולאחר מיתתו נהוג היה לחנוט את גופתו, לשימה בארון, ולערוך לו לוויה ולקבור את הגופה בבית קברות מיוחד. אלה נוספת בעלת דמות פרה הייתה האלה חתחור שהופיעה בדמות פרה או בדמות אישה בעלת פני אדם ואזני-פרה. לעיתים היא מתוארת בציורים המצריים כמניקה תינוקות וכמי שמסייעת לאישה בשעת הלידה.

תיאורה של מצרים כ"עגלה יפיפיה"(ירמיהו, מו, כא), מלמדת אולי גם על מעמדה המיוחד של הפרה בתרבות המצרית.

גם בתרבות הכנענית לשור היה מעמד מקודש, אם כי לא בעוצמה רבה כל כך. על כך אנו למדים מגילויים של פסלים דמויי שוורים באתרים כנעניים. שור עשוי ברונזה התגלה בחצור ועגל מצופה כסף התגלה באשקלון. העגל באשקלון התגלה בתוך מקדש קטן שנבנה בכניסה לעיר. נראה כי הנחתו של העגל בכניסה לעיר הכנענית של אשקלון מלמד על המעמד המיוחד של העגל בתרבות זו. יצוין כי לא נמצאו פסלים של בעלי חיים אחרים ברחבי כנען פרט לשוורים.

יש להניח שגם עם ישראל הושפע מפולחן השור שכן יש הטוענים כמו פילון האלכסנדרוני שעגל הזהב שנעשה בהר סיני נוצר בהשפעת השור המצרי המקודש.

לא ברור על מידת ההשפעה ההדדית בין הדת המצרית לדת הכנענית אך נראה בבירור שבשתי התרבויות, השור או הפרה היו בעלי חיים נערצים או מקודשים, בדומה למעמדה של הפרה בהודו של היום.

אם אכן הפר מסמל את הפריון והפרה קשורה ללידה ולהנקה לא מן הנמנע שזהו המקור למדרש בבראשית רבה המובא ברש"י המספר שחרטומי מצרים אמרו לפרעה ששבע בנות הוא יוליד ושבע בנות הוא יקבור שהרי הפרות מסמלות פריון ולידה בתרבות המצרית.
גם תיאורו של פרעה מלמד שהוא לא ראה בפרות כמקור לבשר וחלב בלבד שכן הוא מכנה את הפרות 'יפות תואר', כפי שמתארים נשים במקרא. חרטומי מצרים לא קישרו אפוא בין החלום על הפרות לחלום על השיבולים שכן לפי הבנתם לשיבולים שנועדו לאכילה בלבד אין קשר לפרות שמשמעות הופעתן היא כפי הנראה דתית.

יוסף שלא צמח בתרבות המצרית ראה בפרות מקור לאוכל מן החי בלבד, בעוד שהשבלים הן מזון מן הצומח. יוסף לא חוזר על התואר 'יפות תואר' כפי שמתאר אותן פרעה אלא קורא להן פרות 'טובות' בלבד. ראייתו זו היא המאפשרת לו להבין ולראות כי שני החלומות – חד הם ושהפרות והשיבולים מרמזות למשמעות כלכלית בלבד.

נראה אפוא כי לפנינו דוגמה נאה לפרשנות שגויה שמקורה במושגים תרבותיים השונים מחברה לחברה. יש ודווקא אדם מבחוץ הרואה דברים במבט אחר עשוי להאיר מצבים עמומים, שאינם מובנים מנקודת מבטה של התרבות המקובלת.

הנה כי כן הייתה זו יד ההשגחה שסללה את דרכו של יוסף לתפקיד "משנה למלך מצרים" באמצעות חלום פשוט לכאורה, שבמסגרת התרבות השלטת לא היה יכול להיפתר אפילו על ידי החרטומים-חכמי מצרים.