בשער הגמול מנתח רמב"ן את עניני השכר והעונש, ופורש בפני הקורא יריעה רחבה בנושאי צדיק ורע לו, גיהנם וגן עדן, עולם הבא ותחיית המתים, תוך שהוא מסכם דעות אחרים ומתווכח אתם.

שער הגמול יצא לאחרונה בשתי מהדורות: הרב ח"ד שעוועל, ירושלים תשכ"ד, וכן מהדורת בני ברק תשכ"ט. מהדורה זו שונה מן המהדורות האלה, וממהדורות הדפוס שקדמו להן.

שער הגמול הנו הפרק האחרון של הספר "תורת האדם", ואף על פי כן נפוץ שער זה כחיבור עצמאי, בשל היותו פרק העומד ברשות עצמו.

בנוסחאות של שער הגמול מצויים שני זרמים עיקריים:
א. זרם הכולל כתבי יד כמו בודליאן אוקספורד 1860 (סי' 20568); בודליאן אוקספורד 2281 (סי' 20973); פרמה 869/1 (סי' 13893). נוסח הדפוסים מבוסס על זרם זה.

ב. זרם הכולל כתבי יד כמו מינכן 308 (סי' 1175); רומה 30 (סי' 2736); פריז 763/12 (סי' 12254).
מהדורה זו הוכנה על פי זרם ב', שיש בו הבדלים מענינים והרחבות ותוספת משפטים שנקטעו מן הנוסח הנדפס. כן תוקנו במהדורה השינויים שהוכנסו ע"י הצנזורה הנוצרית, ושבשו את כל המשפטים שעסקו באומות העולם.

הטקסט מבוסס על כ"י מינכן 308. במקומות בהם נראה כ"י זה משובש, העדפנו את כ"י פרמה 869/1, או את מהדורת שעוועל, או את כ"י בודליאן אוקספורד.

לא סומנו שינויים קלים של תוספת ה' הידיעה, שינויים מזכר לנקבה ודומיהם. במקומות בהם כ"י מינכן מקצר מקורות שהוא מצטט ומסמן את גבולות הציטוט, השלמנו את ציטוט המקור. במקומות בהם יש ריבוי תארים מסוג זללה"ה; יתברך ויתעלה - העדפנו את הנוסח המקצר.

לכ"י מינכן צורות כתיבה מיוחדות, שהשארנו אותם כפי שהן. לדוגמה: עקיבה (ב-ה'); שאילה (ב-י'); המלה "של" מחוברת למלה שאחריה: שלאש (= של אש); שלרשעים (=של רשעים).

את מראי המקומות צמצמנו עד למינימום הדרוש להעמקה בדברי רמב"ן. ביטויים המשובצים בטקסט, או פסוקים המצוטטים בתוך מקור אחר, נמנענו לעתים מציון מקורם.

שער הגמול חולק במהדורה זו לפרקים ולסעיפים; ניתנו כותרות לכל פרק וסעיף; הטקסט פוסק בסימני פיסוק מפורטים ולסעיפים ניתן מספור רץ לאורך כל הספר.