על מהדורת האינטרנט של הכוזרי
ספר הכוזרי נכתב בשנת 1140, על ידי רבי יהודה הלוי. שלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1170, תרגם את הספר יהודה אבן תיבון, איש גרנדה שבספרד. הספר הופץ 340 שנה בהעתקות כתבי יד, ובשנת 1506 הודפס לראשונה בעיר פאנו שבאיטליה.
בשנת תשל"ג הוציא יהודה אבן שמואל [קופמן] את תרגומו החדש לספר הכוזרי, כשהוא מנוקד וכולל מפתחות מפורטים.
טקסט מלא של הכוזרי בתרגום אבן שמואל, באתר שערי שכם
בשנת תשנ"ז הוציא הרב יוסף קאפח את ספר הכוזרי, מקור ותרגום חדש.
מהדורת אינטרנט זו של ספר הכוזרי מבוססת על תרגומו של יהודה אבן תיבון. מאמרים א ו-ד מבוססים על המהדורה המנוקדת שעלתה לאינטרנט על ידי פרוייקט בן יהודה, ושאר המאמרים מבוססים על מהדורת ברלין תר"צ - 1930. יתרונה של מהדורה זו בכך שהיא כוללת מראי מקומות לציטוטים שבספר הכוזרי. השלמנו את מראי המקומות לפסוקים במאמרים א ו-ד על פי מהדורת ברלין.
כדי להקל על הקורא נעשו שינוים קלים בטקסט, לקרב את לשונו של יהודה אבן תיבון ללשון הקורא בן זמננו. כוחו של תרגום אבן תיבון בכך שמשפטים ומושגים מן התרגום הפכו להיות צאן ברזל בתרבות ישראל. כגון: "ישראל באומות כְּלֵב באברים"; "מצאת מקום חרפתי, מלך כוזר", "הפילוסופים אין להאשים אותם כי הם עם לא נחלו חכמה", "וזהו שורש האמונה ושורש המרי", "כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה" ודומיהם.
עם זאת, השינויים שעברה הלשון עברית במשך תשע מאות שנה מכבידים על הקורא בן זמננו.
הכותרות במהדורה זו נעשו בידי יהודה איזנברג, והעיצוב בידי זהבה גרליץ.
בשנת תשל"ג הוציא יהודה אבן שמואל [קופמן] את תרגומו החדש לספר הכוזרי, כשהוא מנוקד וכולל מפתחות מפורטים.
טקסט מלא של הכוזרי בתרגום אבן שמואל, באתר שערי שכם
בשנת תשנ"ז הוציא הרב יוסף קאפח את ספר הכוזרי, מקור ותרגום חדש.
מהדורת אינטרנט זו של ספר הכוזרי מבוססת על תרגומו של יהודה אבן תיבון. מאמרים א ו-ד מבוססים על המהדורה המנוקדת שעלתה לאינטרנט על ידי פרוייקט בן יהודה, ושאר המאמרים מבוססים על מהדורת ברלין תר"צ - 1930. יתרונה של מהדורה זו בכך שהיא כוללת מראי מקומות לציטוטים שבספר הכוזרי. השלמנו את מראי המקומות לפסוקים במאמרים א ו-ד על פי מהדורת ברלין.
כדי להקל על הקורא נעשו שינוים קלים בטקסט, לקרב את לשונו של יהודה אבן תיבון ללשון הקורא בן זמננו. כוחו של תרגום אבן תיבון בכך שמשפטים ומושגים מן התרגום הפכו להיות צאן ברזל בתרבות ישראל. כגון: "ישראל באומות כְּלֵב באברים"; "מצאת מקום חרפתי, מלך כוזר", "הפילוסופים אין להאשים אותם כי הם עם לא נחלו חכמה", "וזהו שורש האמונה ושורש המרי", "כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה" ודומיהם.
עם זאת, השינויים שעברה הלשון עברית במשך תשע מאות שנה מכבידים על הקורא בן זמננו.
הכותרות במהדורה זו נעשו בידי יהודה איזנברג, והעיצוב בידי זהבה גרליץ.