"שאף על פי שראינו הברואים רבים, אין ראוי שנהיה נבוכים במכוון מהם. רצוני לומר: מי הוא. כי הנה שער טבעי יתבאר לנו בו מי הוא המכוון ככל הברואים. וכאשר נחקור בשער ההוא נמצא מכוון הוא האדם"

"אבל מתחלת התורה ספר כל הברואים וכאשר השלימם אמר (בראשית, א, כ"ו) נעשה אדם, כמי שבונה ארמון ומציעו ומתקנו - ואחר כך מביא אליו בעליו".

"שאף על פי שגופו [של אדם] קטן, נפשו רחבה מהשמים והארץ".

"וחשבתי עוד בחליים הבאים עליו ואמרתי: הלואי ניצל מהם או נדחו מעליו. אולם: "מצאתים טובים לו".

"כי כאשר אומר אליו [אלוה]: אני אצערך - לא היה ידע מהו הצער. ושמהו מרגיש בצערים [במקור: אלאלאם] האלה לבעבור יכירם ויהיו לו לדמיון.."

"ואם יהיו שניהם [הגוף והנפש] ערומים מן המעשים לא יהיה לבריאתם ענין; - ואם לא יהיה לבריאתם ענין- יבטל עם בטולו בריאת השמים והארץ ומה שיש ביניהם"

"וראיותיו גרעיני כל פרי שהם העיקר על כן הם בתוך התפוח והענבים, ומי הגיד לו כי הצמחים הם העיקר עד שיהיו לראיות על כל חי ... וידוע כי האמצעיים נשמרו כן בעבור היותם מורכבים ולא יבוא להם נזק מחוץ... ומה שאמר על הלב - יש לו לדעת כי הראש נכבד ממנו. ואמר על הביצה שמהאודם יצא אפרוח, וראיות גמורות יש כי הלובן עיקר התפוח. ואילו היה מבין סוד העולם או ראה שהוא וגם אנחנו כדמות צלם למערכת העליונה. וכך הכתוב אומר: אך בצלם יתהלך איש (תהלים, ל"ט, י"ז). כי בהשחתת המערכת ימות האדם. והלוא יפקח עיניו ויראה כי גופות התחתיות הם חושך וחלקלקות ואין אור כי אם מהעליונים".