חלקי הבריאה: גשמיים ורוחניים

א. חלקי כלל הבריאה שניים: גשמיים ורוחניים.
הגשמיים, הם המורגשים מחושינו, ומתחלקים לעליונים ותחתונים.
העליונים, הם כלל הגרמיים השמימיים, דהיינו הגלגלים וכוכביהם.
התחתונים, הם כלל מה שבחלל הגלגל התחתון, דהיינו הארץ והמים והאוויר, וכל מה שבהם מן הגופים המורגשים.
הרוחניים, הם נבראים משוללים מגשם, בלתי מורגשים מחושינו, ומתחלקים לשני מינים, האחד 'נשמות', והשני 'נבדלים'.
ה'נשמות', הם מין נבראים רוחניים, התעתדו לבא בתוך גוף, ליגבל בתוכו וליקשר בו בקשר אמיץ, ולפעול בו פעולות שונות בזמנים שונים.
'הנבדלים', הם מין נבראים רוחניים, בלתי מעותדים לגופות כלל.
ונחלקים לשני חלקים, האחד נקרא 'כוחות', והשני 'מלאכים'. וגם הם ממעלות רבות ושונות, ולהם חוקים טבעיים במציאותם כפי מעלותיהם ומדרגותם, עד שבאמת נוכל לקרותם מינים רבים של סוג אחד, שהוא הסוג המלאכיי.

שדים

ואולם נמצא מין אחד של נבראים שהוא כמו אמצעי בין רוחני וגשמי, והיינו שבאמת אינו מורגש מחושינו, וגם אינו ניגבל בכל גבולי הגשם המורגש וחוקו, ומצד זה נקראהו שלא בדקדוק 'רוחני', אבל ניבדל בעניינו מן הסוג המלאכיי, אף על פי שייתדמה לו באיזה בחינות, ויש לו חוקים פרטיים וגבולים מיוחדים כפי מציאותו באמת, ונקרא זה המין השידיי, שהוא מין השדים. ואולם גם הוא יתחלק לפרטים אחרים, שישוב המין הכללי סוג לגביהם והם מינים אליו.

יחודו של האדם

והנה נבחן ונבדל מין האדם לבדו, להיות מורכב משני מיני בריאה נבדלים לגמרי, דהיינו הנשמה העליונה והגוף השפל, מה שלא נמצא בשום נברא אחר. וכאן צריך שתזהר שלא תטעה לחשוב שיהיה עניין שאר הבעלי חיים כעניין האדם, כי אין נפש הבעלי חיים אלא דבר גשמי מן הדקים שבגשמיות, ומעניינו נמצא גם כן באדם, בבחינת היותו בעל חי.

אמנם זולת כל זה יש באדם נשמה עליונה, שהוא מין בריאה בפני עצמו, נבדל מן הגוף לגמרי ורחוק ממנו עד מאוד, שבאה ונקשרת בו בגזירתו יתברך, על הכוונה שזכרנו בפרקים שקדמנו.

היחס בין הגשמיים לרוחניים

ב. הנבראים הגשמיים ידועים הם אצלנו, וחוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים בכללם מפורסמים. אך הרוחניים אי אפשר לנו לצייר עניינם היטב, כי הם חוץ מדמיוננו, ונדבר בהם ובענייניהם רק כפי המסורת שבידנו.

והנה מן העיקרים הגדולים שבידנו בעניין זה הוא, שכנגד כל מה שנמצא בנמצאים השפלים, נמצאים למעלה כוחות נבדלים, שמהם משתלשלים ויוצאים בסדר אחד של השתלשלות שגזרה חכמתו יתברך, השפלים האלה, הם ומקריהם, ונמצאים הכוחות ההם שורשים לנמצאים השפלים האלה, והנמצאים השפלים ענפים ותולדות לכוחות ההם, ונקשרים זה בזה כטבעות השלשלת.

עוד מסורת בידנו, שעל כל עצם וכל מקרה שבנמצאים השפלים האלה, הופקדו פקידים מן הסוג המלאכיי שזכרנו למעלה, ומשאם לקיים העצם ההוא או המקרה ההוא בנמצאות השפלות כפי מה שהוא, ולחדש מה שראוי להתחדש בשפלים כפי הגזירה העליונה.

ג. ואמנם עיקר מציאות העולם ומצבו האמיתי, הוא בכוחות ההם העליונים, ותולדת מה שבהם, הוא מה שבגשמים השפלים. וזה בין במה שמתחילת הבריאה, ובין במה שמתחדש בהתחלפות הזמנים. והיינו כי כפי מה שנברא מן הכוחות ההם וכפי הסידור שניסדרו והגבולים שהוגבלו, כך היה מה שנשתלשל אחר כך, לפי חוק ההשתלשלות שרצה בו הבורא יתברך שמו, וכפי מה שנתחדש ומתחדש בהם, כך הוא מה שנתחדש ומתחדש בשפלים. אכן המציאות, המצב, והסדר, וכל שאר ההבחנות בכוחות, הם כפי מה ששייך בהם לפי אמיתת עניינם, והמציאות והמצב והסדר, וכל שאר המקרים בשפלים, משתלשל ונעתק למה ששייך בהם לפי אמיתת עניינם.

שתי תנועות בבריאה: למעלה ולמטה

ד. והנה לפי שורש זה, תחילת כל ההוויות, למעלה בכוחות העליונים, וסופם למטה בשפלים, וכן תחילת כל העניינים המתחדשים למעלה, וסופם למטה.

אמנם פרט אחד יש שיוצא מן הכלל הזה, והוא מה שנוגע לבחירתו של האדם. כי כיון שרצה האדון יתברך שמו שיהיה היכולת לאדם לבחור במה שירצה מן הטוב ומן הרע, הנה עשהו בלתי תלוי בזה בזולתו, ואדרבא נתן לו כוח להיות מניע לעולם עצמו ולבריותיו כפי מה שיבחר בחפצו.

ונמצאו בעולם שתי תנועות כלליות הפכיות, האחד - טבעית מוכרחת, והשני - בחיריית, האחד מלמעלה למטה, והשני מלמטה למעלה.
המוכרחת היא התנועה שמתנועעים השפלים מהכוחות העליונים, והנה היא מלמעלה למטה.
הבחיריית היא מה שהאדם מניע בבחירתו.

והנה מה שהוא מניע אי אפשר שיהיה אלא גשם מן הגשמים, כי האדם גשמי ומעשיו גשמיים, אבל מפני הקשר וההצטרפות הנמצא בין הכוחות העליונים והגשמים, הנה בהתנועע הגשמי יגיע בהמשך ההתפעלות אל הכוח העליון שעליו, ונמצאת התנועה הזאת מלמטה למעלה, הפך הטבעית המוכרחת שזכרנו.

מעשה בבחירה ומעשה מוכרח

ואולם צריך שתדע, כי גם האדם עצמו אין כל מעשיו בחיריים, אבל יש מהם שיהיו מצד בחירתו, ויש אחרים שיסובב להם מצד גזירה עליונה לשכרו או לעונשו, וכמו שביארתי במקומו בסייעתא דשמיא. ואולם במה שהוא נמשך אחר הגזירה שעליו, יהיה משפטו כשאר ענייני העולם, שתנועתם מלמעלה למטה כפי מה שיניעום הכוחות העליונים. ובמה שמצד בחירתו, תהיה תנועתו מלמטה למעלה וכמו שביארנו.

ה. והנה סידר האדון, ברוך הוא, שכל העניינים אשר תיפול בהם בחירתו של האדם, יגיעו להניע בתנועה הבחיריית את הכוחות ההם, באותו השיעור והמדרגה שחקק להם. והיינו כי לא מעשיו לבדם יניעום, אלא אפילו דיבורו ואפילו מחשבתו. אך שיעור התנועה ומדרגתה, לא יהיו אלא באותו הגבול שגזרה והגבילה החכמה העליונה.

ו. ואמנם אחר התנועה הבחיריית תימשך בהכרח תנועה מוכרחת, כי כיוון שהתנועעו הכוחות העליונים מצד האדם, הנה יחזרו וינועעו בתנועה הטבעית את השפלים המשתלשלים מהם. ואולם יש בכל העניינים האלה חוקים פרטיים רבים, כפי מה שגזרה החכמה העליונה בעומק עצתה היותו נאות לבריאתו, ושוערו הדברים בשיעורים רבים, בין בהגעת התנועה מהאדם לכוחות, בין בהגעת התנועה מהכוחות לשפלים. ועל פי הרזים העמוקים האלה סובבים כל גלגולי הנהגתו יתברך בכל מה שהיה ושיהיה.

שורש הטוב והרע בכוחות העליונים

ז. והנה בהיות שגזרה חכמתו יתברך שיהיה בעולם מציאות הטוב והרע כמו שביארתי, הנה תחילת עניין זה צריך שיהיה בכוחות האלה השורשיים ואחריהם ימשך הדבר בשפלים. והנה סידרה חכמתו יתברך את הכוחות הנבדלים שורשי הנבראים שזכרנו, בסדר ובתכונה, שייפול בהם כפי מה ששייך בהם תיקון וקלקול, והיינו שימצא בהם מצב טוב ולא טוב. ואמיתת טוב המצב יהיה, שיהיו בהכנה ליאור באור פניו יתברך ויאיר להם, והפכו שתחסר מהם ההכנה הזאת ויתעלם מהם. ותולדת תיקונם בשפלים הוא הטוב בהם, וההפך בהפך.

כוחות נבראים הם סבות הרע

ח. וצריך שתדע, כי הנה אף על פי שבאמת סיבת כל ענייני הטוב בכל מקום שהם, פירוש: בין בכוחות בין בתולדותיהם, הנה היא הארת פניו יתברך כמו שביארתי, וסיבת הרע בכל מקום שהוא, העלם הארתו, אמנם לטוב יתואר האדון, ברוך הוא, בשם סיבה ממש לכללו ולפרטיו, אך לרע לא נתארהו יתברך שמו סיבה ממש, כי אמנם "אין הקב"ה מייחד שמו על הרעה", אלא העלם אורו והסתר פניו ייחשב לשורש לו, כי זהו סיבתו באמת, וזה על צד העדר הטוב.

אבל לפרטי ענייניו במציאותם, הנה האדון, ברוך הוא, שהוא כל יכול ואין לחפצו מניעה ולא ליכולתו גבול כלל, ברא שורש ומקור פרטי, מכוון בו התכלית הזה של הוצאת פרטי ענייני הרע, כפי מה ששיערה החכמה העליונה היותו מצטרך למצב הנרצה באדם ובעולם. והוא מה שאמר הכתוב "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע" (ישעיהו מה ז).

ועניין השורש הזה הוא כלל כוחות שונים, ישתלשלו מהם ענייני החיסרון והרעות כולם בכל בחינותיהם, בין מה שנוגע לנפש בין מה שנוגע לגוף, בכל פרטיהם למחלקותם.
ועוד נדבר מזה בחלק השני בסייעתא דשמיא.

והנה כלל הכוחות האלה מתנהג לפעול או שלא לפעול, בין בכולו בין בחלקיו, אחר העלם אורו יתברך והסתר פניו. כי כפי שיעור ההעלם, כך בשיעור זה תינתן שליטה וממשלה אל כלל הכוחות האלה, או אל חלקים ממנו שיפעלו. והנה בהתגבר הכוחות האלה ובמושלם, יוכחש כוח הטוב, ויתקלקל מצב הכוחות שורשי הנבראים שזכרנו, ויתחלשו הם וענפיהם, וכשיוכנעו הכוחות האלה ותינטל מהם השליטה והפעולה, יגבר הטוב, ויתוקנו שורשי הנבראים ויתייצבו במצב הטוב, ויתחזקו הם וענפיהם. ואולם כל מה שזכרנו מענייני הטוב והרע, ומלחמת השכל והחומר, וכל ענייני תיקון וקלקול, שורש כל העניינים כולם, הם התגברות הכוחות האלה, והגיע עניינם ותולדתם בנבראים, בשורשים או בענפים, או הכנעתם וביטול פעולתם, והסיר עניינם ותולדותם מן הנבראים, שורשים וענפים.

ט. והנה חילוקי מדרגות הרבה יש בעניין כוחות הרע שזכרנו והנשפע מהם. ובדרך כלל נקרא לנשפע מהם טומאה, חושך וזוהמא, או חול, וכיוצא. ולנשפע מהארת פניו יתברך נקרא קדושה, וטהרה, אור וברכה, וכיוצא בזה. אבל בהבחנת פרטי העניינים, נבחין מיני הסוגים האלה ופרטיהם, שעליהם סובבת כל ההנהגה שהאדון, ברוך הוא, מנהג את עולמו.

מלאכים

י. ואמנם הנה לכל עניין מעניינים אלה, נמצאו פקידים ממונים מסוג המלאכיי שביארנו למעלה, להוציא הדברים לפועל עד הגשמיות, אם לטוב ואם למוטב. והנה הם משרתיו יתברך עושי דברו, שכן רצה וסידר, שתהיינה גזירותיו יוצאות למעשה על ידי מלאכיו, כפי מה שהפקידם וסידר בידם.