בית דין של מעלה

א. סידר האדון, ברוך הוא, שהנהגת עולמו כולה, בין מה שלמשפט המעשים של בני הבחירה, ובין למה שראוי להתחדש בעולם ובריותיו, יעשה בסדר כעין מלכות הארץ. וכן אמרו ז"ל, מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא, והיינו בבתי דינין וסנהדראות, עם כל דרכיהם וחוקותיהם. וזה כי הנה סידר בתי דינים שונים של נמצאים רוחניים, במדרגות ידועות ובסדרים ידועים, שלפניהם יערכו כל העניינים הראויים לישפט, ובגזירתם יקומו כל הדברים, וכמו שאמר דניאל "בגזרת עירין פתגמא" וכו' (דניאל ד יד).
ב. והנה הוא יתברך שמו מופיע בכל הסנהדראות האלה, ומשפיע בם, ומעמידם על תוכן העניין באמת, שיצא המשפט לאמיתו.

ויש מן הסנהדראות שהקב"ה שם לראש, וכעניין שנאמר "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו" (מלכים א כב), ופירשו ז"ל, אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה. ואמר דניאל "עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב וכו' דינא יתיב וספרין פתיחו" דניאל ז ט).

ואמנם עיקר הדבר כך הוא: הנה כבר ביארנו למעלה כמה מן הדקדוק נמצא בדינו של כל איש ואיש. כי הנה בכלל, בכל איש מן האנשים, יימצאו טענות רבות לפי סיבות שונות, להיות נידון האיש ההוא לדרכים רבים מדרכי המשפט. ובפרט גם כן, בכל מעשה ומעשה ממנו, הנה ימצאו בו בחינה לזכות ובחינה לחובה לכמה צדדים רבים, כי כל ענייני העולם מורכבים בהרכבות רבות באמת ונמשכים בדרכים שונים. ואולם כל הבחינות האמיתיות האלה מתגלים בבתי דינים העליונים האלה לאמיתם, וכל אחד מן הצבא הנמצא באותו הבית דין, מתגלה לו לפי עניינו אחת מן הבחינות, עד שבין כולם מתגלות הבחינות כולם לא נכחד דבר. ואז יישקל העניין לפי כל הבחינות האמיתיות ההם, ותצא הגזירה כפי הנאות.

ואולם הגמר הזה, יעשהו מי שהוא ראש בבית דין ההוא. ואם הוא מהבתי דינים שהאדון, ברוך הוא, רוצה ויושב שם לראש, הנה אף על פי שהכל צפוי לפניו, יניח לכל המשרתים הצבא שלפניו, שיטענו כפי המתגלה להם מבחינות העניין באמת, ויגמור הדבר כפי הראוי, וכמו שביארתי.

העדים בבית דין של מעלה

ג. נמצא לפי שורש זה, שאין הקב"ה דן את העולם בבחינת ידיעתו, אלא בבחינת הסדרים שרצה וסידר לעניין.

וממה שסידר עוד בזה הוא, שלא יבוא לישפט עניין מהעניינים בשום בית דין מאלה, עד שיובא לפניו מפקידים שהפקיד לעניין זה. והיינו שהנה הפקיד בחפצו יתברך פקידים מן הסוג המלאכיי, שישגיחו על כל העניינים ההווים בעולם, ואלה יבואו לבית דין שלמעלה ויעידו על הדברים שהשיגו ונגלה להם, ואז יבואו העניינים במשפט.

וכבר זכרתי פעמים, שאין העניינים האלה נמשכים אחר ידיעתו יתברך, כי לא היו שום אחד מהעניינים האלה צריכים לו, שהכל צפוי לפניו מעולם, אלא שכן גזר וסידר בחכמתו הנפלאה, ועל פי אלה הסדרים מתנהג העולם באמת.

ועל אלה הדרכים והעניינים הוא שירמזו הכתובים במליצותיהם, כעניין שנאמר "וירד ה' לראות" וכו' (בראשית יא), "ויבאו בני האלוהים להתיצב" וכו' (איוב א), "עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ" (זכריה ד), "אלה אשר שלח ה' להתהלך בארץ" (נחום א), ואחרים כאלה - הכל נאמר על דרכי ההנהגה הזאת כפי הסדרים שסידר.

ואותם המלאכים המופקדים להשגיח על ענייני העולם ולהעיד עליהם ייקראו "עיני ה'". ובהגלותו יתברך שמו על אחד מהבתי דינים לשפוט עניין מהעניינים, כגון עניין בוני המגדל בזמנו, נאמר "וירד ה' לראות" וכו', וכן כל כיוצא בזה.

ואולם צריך שתתבונן, שאין הדמיון באלה העניינים עם מה שנעשה במלכות הארץ, אלא בסדרים, אך באופן היעשות הדברים, אין הדמיון אמיתי. כי בגשמים נעשים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובכל ענייניהם, וברוחניים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובענייניהם.

הקטיגור - השטן

ד. והנה שם האדון, ברוך הוא, את הקטיגור והוא השטן, שנאמר בו "ויבא גם השטן בתוכם" (איוב א), ופקודתו לתבוע דין בבתי הדין. וכשהוא תובע יתעוררו הדיינים וישפוטו. וממידת טובו יתברך, שלא יתפוס בדין עד שיקטרג המקטרג, ואף על פי שחטאי החוטא גלויים לפניו.

ואולם גם לזה חוקק חוקים וסידר סדרים, פירוש: לקטרוגו של המקטרג, איך יהיה ומתי יהיה. וכעניין מה שכתבו ז"ל "השטן מקטרג בשעת הסכנה" (ברכות צא), וכן מה שכתבו ז"ל, "שלשה מזכירים עונותיו של אדם" (ברכות נה), ופרטים רבים כיוצא בזה.

חוקות הדין שלמעלה

ה. ואולם לכל ענייני המשפטים האלה, בכללם ובפרטיהם, חוקים ודרכים מסודרים, כמו שגזרה חכמתו יתברך לזמני המשפט ולבחינותיו. כגון מה שאמרו ז"ל "בארבעה פרקים העולם נידון" (ר"ה טז), ומה שאמרו, "מלך נכנס תחלה מקמי דליפוש חרון אף" (שם), וכן מה שאמרו "תבואה תרי דיני מתדנא" (שם), וההפרשים שבין קודם גזר דין ולאחר גזר דין, וכמה פרטים אחרים כיוצא באלו.