רוח הקודש

א. הנה חוקק הבורא יתברך בטבעו של האדם, שיהיה מתלמד מבין ומשכיל בהשקיפו על הנמצאים ובחינותיהם, וממה שמתגלה לפניו יתבונן וידרוש את שאינו מתגלה, עד שישיגהו ויעמוד עליו, וזהו דרך ההשכלה הטבעית.

אמנם עוד גזר, שימצא לו השכלה מעולה מזו מאוד, והיא ההשכלה הנשפעת, והיינו שיושפע לו שפע ממנו יתברך על ידי איזה אמצעיים שהכין לזה, ובהגיע השפע ההוא אל שכלו, יוקבע בו ידיעת עניין מה בבירור בבלתי ספק ובבלתי טעות, וידע הדבר בשלמות סבותיו ותולדותיו, כל דבר במדרגתו. ועניין זה נקרא רוח הקודש.
ב. והנה בדרך זה ישיג עניינים מה שבגדר ההשכלה הטבעית, אך ביותר ברור וכמו שכתבתי, וישיג גם כן עניינים מה שאין בגדר ההשכלה הטבעית שתשיגם, ומכלל זה העתידות והנסתרות.
ג. ואולם מדרגות על מדרגות נמצאו בדבר, בין בעניין כוח השפע הנשפע, בין בזמן השפעו, בין בדרך הגיעו אל האדם, ובמהות הדברים המתגלים ונודעים לו על ידי זה. אמנם בכולם תהיה ההשפעה בדרך שירגיש בה המושפע בבירור.

אכן עוד יקרה, שיושפע בלב האדם שפע שיעמידהו על תוכן עניין מהעניינים, אך לא ירגיש בו המושפע אלא כמי שנופלת מחשבה בלבבו, ויקרא זה לפעמים על דרך הרחבה "רוח הקודש" בדברי חז"ל, או השפעה נסתרת.

אבל רוח הקודש באמת הוא שיהיה ניכר ונרגש בבירור לבעליו, וכמו שכתבתי.

נבואה

ד. ואמנם למעלה מכל זה יש מעלה אחרת, והיא הנבואה. ועניינה, שיגיע האדם ויתקשר בבורא יתברך שמו ויתדבק בו דבקות ממש, באופן שירגיש ההתדבקות וישיג מה שהוא מתדבק בו, דהיינו כבודו יתברך, על הדרך שנבאר לפנים. ויהיה הדבר ברור אצלו ומורגש ממנו בלי ספק כלל, כדרך שלא יסתפק בדבר גשמי שירגישהו בחושיו.

והנה עיקר הנבואה הוא השיג הדבקות והקשר הזה, עודו בחיים, שזה שלימות גדול ודאי. ואולם יתלווה לזה ידיעות והשכלות, כי אמנם ישיג על ידי זה עניינים אמיתיים ונכבדים מאוד מסתרי סודותיו יתברך, וישיגם בבירור בדרך ההשכלה הנשפעת שזכרנו, וביותר כוח מבעל רוח הקודש, וכמו שאכתוב עוד בסייעתא דשמיא.
ה. אך דרך ההשגה הזאת הוא, שתהיה על ידי אמצעיים, שלא יתדבק האדם ולא ישיג את כבודו יתברך כמי שרואה את חברו לפניו, אלא על ידי משרתים, ישמשו להשגה שימוש הזכוכית לעין, שעל ידם יושג הכבוד. אך המושג באמת יהיה הכבוד ולא אחר, אלא שתשתנה ההשגה כפי שינוי האמצעיים, כראייה באספקלריות. ויבחן בזה מדרגות: הריחוק והקירוב ובהירות האספקלריא ועכירותה.

התגלות האלוהים

ו. והנה בהיגלותו יתברך ובהשפיע שפעו על הנביא, יגבר עליו תגבורת גדול, ומיד חומרו וכל איברי גופו יזדעזעו ויחשבו להתהפך, כי זה מחוק החומר שלא לסבול גילוי הרוחניות, כל שכן גילוי כבודו יתברך. והנה הרגשותיו יבוטלו, וגם פעולותיו הנפשיות לא יפעלו כלל מעצמן, אבל תשארנה כולן תלויות בו יתברך ובשפעו הנשפע.

והנה מצד ההתדבקות שנשמתו מתדבקת, יתווסף בה מציאות השכלה חוץ מגדר כל ההשכלה האנושית לגמרי, כי תהיה השכלה בה לא מצד מה שהיא בעצמה, אלא מצד היות השורש העליון מתקשר בה, ואז מה שתשיג יהיה בדרך יותר נשגב ממה שהוא המושג ממנה מצד עצמה.

ובזה יפה כוחו של הנביא מבעל רוח הקודש אפילו בהשגת הידיעות, כי הרי הוא משכיל בהשכלה עליונה מכל השכלה שאפשר לאדם, והיא השכלה בבחינת היותו קשור בבוראו.

והנה גילוי כבודו יתברך הוא יהיה הפועל בכל מה שימשך לנביא בנבואתו. והנה ממנו יימשך בכוח הדמיון שבנפש הנביא, ויצוירו בו עניינים מה שיוכרח בו מכוח הגילוי העליון ולא מצד עצמו כלל. ומתוך הדמיונות ההם תימשך בו מחשבה והשכלה, שחקיקתה תהיה מכוח הכבוד המתגלה, ויישאר העניין קבוע בשכלו, שגם כאשר ישוב למצבו האנושי תימצא הידיעה בו בבירורה.

זה כלל עניין הנבואה לכל הנביאים, אך פרטי המדרגות רבים, וכמו שנבאר לפנים בסייעתא דשמיא. ועל הכל מדרגתו של משה רבנו ע"ה, שהעידה עליו התורה, ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים.