חלקי העבודה

א. כלל העבודה מתחלק לשני חלקים:

האחד - התלמוד, והשני - המעשה.

חלקי המעשה

ב. המעשה מתחלק לארבעה:

האחד - תמידי,
השני - יומיי,
השלישי - זמניי,
הרביעי - מקריי.

ג. התמידי, הוא מה שיחויב בו האדם תמיד, כגון אהבת ה' ויראתו.
היומיי, מה שיחויב בו בכל יום, והיינו הקרבנות בזמן הבית, ועכשיו התפלות וקריאת שמע.
הזמניי, מה שיחויב בו בזמנים ידועים, כגון שבתות וימים טובים.
המקרי, מה שיחויב בו לפי מה שיגיעו לו מן המקרים, כגון חלה ומעשר פדיון הבן וכיוצא.
ובכל אחד מאלה ימצאו ציווים ואזהרות, דהיינו עשין ולאוין, והם הם סור מרע ועשה טוב.

עיקר העבודה: קרבת ה'

ד. ואמנם עיקר כל העניינים האלה בדרך כלל, נתבאר בחלק ראשון פרק רביעי, שהוא הפנייה אליו יתברך ובקשת קרבתו, כפי הדרכים אשר חקק לנו להיות מתקרבים לו ומתדבקים בו. והנה צריך שנשתדל להסיר כל מניעות הרע הידבק בחושך החומריות והעולם הזה, ולהתאמץ בהתקרבות לו, עד שנדבק בו ונשתלם בשלמותו, שזה כל חפצו יתברך, וכל תכלית ברואו את הבריאה וכמו שכתבתי.

ה. אך פרטי העניינים הם כפי מה שהוחקו חוקות האנושיות והעולם בכל בחינותיהם, והדרכים שניתנו לאדם להשתלם בשלמות ולהשלים עמו את הבריאה כולה כפי סדריה בכל מחלקותיה, בשורשיה ובענפיה. ונבאר עתה קצת מהם, היותר שייכים ונוהגים בכל מקום ובכל זמן.