כל הקיים בעולם נוסד לפי תכלית הבריאה

א. אך העבודות המקריות, הם כפי המקרים שקורים לבני האדם בכל ימי חייהם כפי מצבם בזה העולם, במאכליהם, במלבושיהם, בכל צורכיהם האנושיים ועסקיהם המדיניים.
וכלל כולם, נוסד על מה שביארנו בחלקים הקודמים, והוא, שאין לך עניין בכל ענייני העולם חוק או מקרה באיזה נמצא מן הנמצאות, שלא הוסד והוחק כפי מה שמצטרך לימצא בנמצאות, לפי התכלית האמיתי של הבריאה שזכרנו למעלה, שלהשיג אותו בשלמות הוצרכו כל הפרטים האלה, כל אחד בגבולות ההם שהם מוגבלים באמת.

אמנם צורך הפרטים כולם וצורותיהם, נמשך אחר חלקי המציאות והדרגותיו וההשפעות עליהם למיניהם ומדרגותיהם כמו שכתבתי למעלה. והנה בכל העניינים האלה נצטוו מצוות כפי עניינם, לעמיד הדברים על צד הטוב ולא על צד הרע:
- כשישמרו המעשים ההם בגבולים ההם, יהיה עניינם לפי הטוב, והנמשך ונולד מהם טוב ותיקון.
- ואם לא ישמרו, הנה יישארו המעשים לצד הרע, ותתפשט על ידיהם הטומאה והזוהמה והחושך הגדול, תחסר ההארה העליונה, ויתרבה ההעלם, ואחריו כל התולדות הרעות שזכרנו, הכל כפי מציאות העניין ההוא שלא נשמר בגבוליו, והיחס אשר לו עם האדם, והחלק אשר לו בסיבוב, והגלגול הכללי של הנמצאות המתגלגלות והולכות ליקבע בשלמות, וכמו שכתבתי למעלה.

ברכות הנהנין

ב. והנה על פי דרך זה הוסדו עניין הברכות שתיקנו ז"ל על כל ענייני העולם, והעולם והנאותיו. ושורש לכולם, ברכת המזון שנצטווינו בה בתורה.

ועניין זה הוא, כי הנה כבר ביארנו שכל העניינים הנמצאים וחקוקים בטבע, הנה הם כולם פרטים מכוונים אל תכלית הכללי, שהוא הגיע המציאות כולו אל השלמות. וחלקם בדבר הזה, כפי המדרגה אשר הם בה באמיתת מציאותם. ואולם האדם הנמשך אחר חוקות טבעו ופועל הפעולות כפי מה שהוחק לו, יש לו להתכוון תמיד לעבודת בוראו, ולמה שיוצא מן הפעולות ההם תועלת ועזר אל השגת התכלית הזה, יהיה באיזה הדרך שיהיה, כפי מה שסודרו הדברים באמת. פירוש: כי כבר יהיו עניינים משמשים לדבר הזה מיד, ודברים ישמשו למשמשים אחרים, עד שאחר גלגול גדול של עניינים רבים נמשכים זה אחר זה יגיעו אליו.

ואולם יהיו הדברים באיזה מדרגה שיהיו, הנה ראוי שלא יינטלו אלא לכוונה זו, למה שמגיע מהם אפילו אחר עשר מדרגות, עזר אל השגת התכלית, ולא לכוונה אחרת, דהיינו כוונת התאוות והנטייה החומרית אל המותרות. ויישמרו כולם בגבולים שחקקה להם התורה האלוהית, ואז יהיו כולם באמת עוזרים לדבר הזה, וייחשבו כולם תנאי עבודה.

והנה לימדתנו התורה, שאחר שנהנינו במאכלינו ושתייתנו, נודה לפניו יתברך ונברך שמו, ונחזיר הדבר אל התכלית האמיתי שבו, שהוא העזר אל התכלית הכללי שזכרנו. עד שנמצא בכולם מתגדל כבודו יתברך במה שחפצו נעשה ועצתו מתקיימת. וזה כלל עניין ברכת המזון, וכן כל שאר ברכות הנהנין שאחר ההנאה.

ואולם עוד הוסיפו ז"ל לתקן ברכות קודם ההנאה, להגדיל זה העניין, והוא, שגם קודם שישתמש האדם מן העולם יזכיר שמו יתברך עליו ויברכהו, ויתכווין שממנו יתברך בא לו הטוב ההוא, ויתכווין באמיתת הטוב ההוא שאינו עניין גופני והנאה חומרית בלבד, אלא שבאמת הוא עניין מוכן ממנו יתברך למה שיוצא ממנו תועלת לטוב האמיתי כמו שכתבתי.

ובהקדים העניין הזה למעשה, יישאר המעשה ההוא כולו לצד הטוב ולא לצד הרע, ויתקן בו האדם ויתעלה, ולא יתקלקל ויושפל, וכמו שכתבתי.

עניין ברכת המצוות

ג. ואולם גם במעשה המצוות תיקנו לנו חכמים ברכות אלה לחיבובה של המצווה, להודות לו יתברך שרצה בנו ונתן לנו תיקונים גדולים כאלה. ונמצא על ידי זה מתעלה המעשה יותר, ונעזר בו האדם ממנו יתברך. כי כן היא המידה: כפי ההתעוררות שמתעוררים בני האדם אליו יתברך, כן יהיה שיעור העזר שיעזרו ממנו, אם מעט ואם הרבה, בכל פועל שיהיה כפי מה שהוא, ובוטח בה' אשריו.