|
דרכים להשגת טהרת הלב התכוננות למעשי המצוות |
|
[דרכים להשגת טהרת הלב] על כן כל מה שיעמיק ויתמיד להכיר פחיתות החומריות ותענוגיו, יותר יהיה נקל לו לטהר מחשבותיו ולבו שלא לפנות אל היצר כלל בשום מעשה מן המעשים, אלא יהיה במעשים החומריים כאנוס, לא זולתו. ואמנם, כמו שטהרת המחשבה חילקנוה לשני חלקים: האחד במעשים הגופניים, והאחד במעשי העבודה, כן העיון המצטרך כדי לקנותה יתחלק לשנים. כי הנה לטהר מחשבתו במעשי גופניותו, הדרך הוא להתמיד הסתכלותו על פחיתות העולם ותענוגיו, כמו שכתבתי. ולטהר מחשבתו במעשי עבודתו, ירבה התבוננותו על תרמית הכבוד וכזביו וירגיל עצמו לברוח ממנו, אז ינקה בעת עבודתו מפנות אל השבח ואל התהילה אשר יהללוהו בני האדם, ותהיה מחשבתו פונה בייחוד אל אדונינו אשר הו א תהילתנו, והוא כל טובנו ושלמותנו ואפס זולתו. וכן הוא אומר (דברים י'): "הוא תהילתך והוא אלוקיך". [התכוננות למעשי המצוות] ותראה שהחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם תפילתם ואחר כך מתפללים (ברכות ל') , כדי שיכוונו לבם למקום. ובוודאי שלא היו פונים שעה אחת לבטלה, אלא מתכוונים ומכינים לבם לתפילה שהיה להם להתפלל ודוחים מעליהם המחשבות הזרות ומתמלאים היראה והאהבה הצריכה. ואומר (איוב י"א): "אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך". והנה מפסידי המידה הם חסרון ההתבוננות על העניינים שזכרנו, דהיינו: סיכלות, פחיתות התענוגים, רדיפת הכבוד ומיעוט ההכנה לעבודה. כי השניים הראשונים הם מפתים את המחשבה וממשיכים אותה אל הפניות, כאישה המנאפת אשר תחת אישה תיקח את זרים, וכבר נקראו המחשבות החיצונות "זנות הלב", דכתיב (במדבר ט"ו): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". כי נמצא הלב פונה מן המבט השלם אשר היה לו לקשר בו, אל הבלים ודמיונות כוזבים. ומעוט ההכנה גורם לסכלות הטבעי הבא מצד החומר שלא יגורש מתוכו, והרי הוא מבאיש את העבודה בסרחונו. ונבאר עתה מידת החסידות: |
